סידנא עלי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏המסגד: יתכן וסידנא עלי הוא גילגול של מצודת הריבאט שהיתה בארסוף כפי שתאר מוקדסי: "ולבירה הזאת (רמלה), בירת המחוז "רבאטאת" על חוף הים, בהן שוהה
שורה 6:
 
==המסגד==
במסגד קבור הקדוש המוסלמי עלי בן-עולים, מצאצאי החליף [[עומר בן אל-ח'טאב]].‏‏{{הערה|1='''[[כל מקום ואתר]]''' מדריך שלם להכרת הארץ, [[משרד הביטחון - ההוצאה לאור]] ו[[הוצאת כרטא]] 1980 "סידנא עלי" עמ' 350.}} לפי המסורת הערבית היה עלי לוחם מוסלמי שנהרג בקרבות עם ה[[צלבנים]] בסביבת [[אפולוניה]] בשנת [[1250]] בקירוב‏‏.{{הערה|1=‏ד"ר [[זאב וילנאי]], '''אנציקלופדיה לידיעת הארץ''', [[הוצאת ידיעות אחרונות]], 1956 הערך "סידנה עלי" עמ' 955.‏}} הערבים קוראים למקום גם "חַרַם (מקום קדוש) סידנא עלי" או בקיצור אֶל-חַרַם (המקום הקדוש) וזה היה שמו של הכפר הערבי שהיה שם עד [[1948]]. לפי הכתובים עלי בן עולים מת כבר ב 1081 ולכן יתכן ונהרג בקרב מול ביזנטים הרבה לפני הגעת צלבנים.
 
המבנה הנוכחי של המסגד הוקם ב[[התקופה הממלוכית בארץ ישראל|תקופה הממלוכית]] בשנת [[1481]]. הערבים נהגו לבוא למקום לחגיגה עממית בסוף עונת ה[[אבטיח|אבטיחים]]. [[זאב וילנאי]] כותב שהייתה אבן שחורה קבועה בקיר ליד הקבר ושמשה לוודא אם אדם דובר [[אמת (פילוסופיה)|אמת]] או שקר. היו מעמידים את הנבחן מספר צעדים לפני האבן ומכסים את עיניו. הוא היה צועד ומושיט את ידו קדימה. אם נגעה היד באבן - אות היא שהוא חף מפשע, אבל אם לא - סימן שהוא דובר שקר וחייב להתפלל במקום ולכפר על חטאיו.‏‏{{הערה|1=‏זאב וילנאי, '''אריאל-אנציקלופדיה לידיעת ארץ ישראל''',הוצאת עם עובד, 1978.‏}} כיום האבן אינה נמצאת במקום.
שורה 17:
 
חוף הרחצה שלמרגלות המסגד קרוי "חוף סידנא עלי".
 
יתכן וסידנא עלי הוא גילגול של מצודת הריבאט שהיתה בארסוף כפי שתאר מוקדסי:
 
"ולבירה הזאת (רמלה), בירת המחוז "רבאטאת" על חוף הים, בהן שוהה חיל-מצב, אליהן מפליגות ספינות של הביזנטים 'שלנדיאת' ו'שואניאת', כשעמן שבויים של המוסלמים המיועדים למכירה. כי שלושה שבויים נפדים תמורת מאה דינר, ובכל "רבאט" נמצאים אנשים היודעים את לשונם ונוהגים ללכת אליהם בשליחויות, ומובאים אליהם סוגי אוכל שונים, וכאשר נראות אניותיהם, מזעיקים את חיל-המצב, אם היה לילה הדליקו אבוקות על המגדל של אותו ה'רבאט', ואם היה יום העלו עשן ומכל 'רבאט' )מתמשכים( מספר מגדלים נישאים אל הבירה בהם הוצבו אנשים. מדליקים אש במגדל של ה'רבאט' אחר-כך במגדל הבא אחריו, ואחר-כך באחר, ולא עוברת שעה עד שניתן אות האזעקה לגיוס בבירה. מכים בתוף על המגדל וקוראים להיזעק אל אותו ה'רבאט', )אז( יוצאים האנשים עם נשק וכוח, וצעירי הכפרים מתאספים ואחר יחל הפדיון. יש ואיש אחד יכול לקנות איש אחד, ואילו אחר משליך דרהם או טבעת עד שיאספו די כסף לקניית השבויים אשר עמם. וה'רבאטאת' של המחוז הזה, אשר בהן מתקיים פדיון השבויים הן: עזה מימאס, אשקלון מאחוז = נמל, אזדוד = אשדוד, מאחוז-יבנה יפו וארסוף". 
 
==תחנת המשטרה הבריטית בסידנא עלי==