פדרו השני, קיסר ברזיל – הבדלי גרסאות

[[דום (תואר)|דום]] '''פדרו השני, קיסר ברזיל''' ('''Pedro II do Brasil'''; {{כ}}[[2 בדצמבר]] [[1825]] - [[5 בדצמבר]] [[1891]]) היה הקיסר השני והאחרון של [[האימפריה הברזילאית]]. שמו המלא "פדרו אלקנטרה ז'ואאו קרלוס ליאופולדו סלבדור ביביאנו פרנסיסקו חאוויר דה פאולה לאוקדיו מיגל גבריאל רפאל גונזגה דה ברגנסה אי בורבון, קיסר חוקתי ומגן נצחי של ברזיל, בחסד האל והסכמתם פה אחד של בני האדם". פדרו השני שלט בברזיל במשך 49 שנים, כשליט ליברלי ואהוד. לאחר הדחתו בהפיכה צבאית בשנת [[1889]], והכתרתו של [[דאודורו דה פונסקה]] ל[[נשיא ברזיל|נשיאה הראשון של ברזיל]] הסתיימה תקופת [[האימפריה הברזילאית]] והחלה תקופת [[היסטוריה של ברזיל: הרפובליקה הישנה (1889 - 1930)|הרפובליקה הישנה]].

דום פדרו השני נולד ב-[[2 בדצמבר]] [[1825]] ב[[ריו דה ז'אנירו]], לאביו, [[פדרו הראשון, קיסר ברזיל|פדרו הראשון]], לאחר שבזמן מלחמות [[נפוליאון]] עקר בית המלוכה ה[[פורטוגל|פורטוגזי]] מ[[ליסבון]] ל[[ריו דה ז'אנירו]], וב-[[1822]] הוכרז פדרו הראשון כקיסר ברזיל. הוא היה לשליטה הראשון של ברזיל שנולד על אדמתה.

פדרו לא היה גזען ונהג "בסובלנות רבה כלפי נתיניו, ללא יוצאים מן הכלל, ללא תלות בצבע עורם או אמונתם". הוא הפגין סובלנות כלפי יהודים (כשנשאל מדוע בברזיל אין חוקים נגדם, הוא השיב: "לא אתנכל ליהודים, כיוון שאלוהי דתי שלי מעמם בא") ומוסלמים (טען כי פיוס כן בין מערב למזרח הוא הכרחי). בניגוד לנהוג באותה התקופה, לעולם לא אימץ הקיסר רעיונות המקדמים אי-שוויון בין-גזעי. כך מספר ההיסטוריון רודריק ג'. בארמן: "באחד מביקוריו של הקיסר בבית ספר ללימודי ערב בריו, ה-''Liceu de Artes e Ofícios'' (משמע, הגימנסיה לאמנויות ואומנויות), התחוור לו כי במוסד לומד עבד משוחרר, שלומד קרוא וכתוב ואריתמטיקה. כשנכנס הקיסר לכיתה הוא ניגש אליו וטפח על כתפו, שבע רצון מכך שאחד מנתיניו מתאמץ ולומד כדי שלעזר יהיה לארצו ולמשפחתו...".

ב-[[15 בנובמבר]] [[1889]] הודח פדרו השני על ידי המנהיג הצבאי הפופולרי [[דאודורו דה פונסקה]] שהכריז על עצמו כנשיא ברזיל. לאירוע זה קדמה אפיזודה הידועה בשם [[הנשף באי הפיסקאלי]]. הנשף נערך ב[[ריו דה ז'ניירו]] ב-[[9 בנובמבר]] [[1889]], לכבוד קציני האנייה ה[[צ'ילה|צ'יליאנית]] "[[תומאס קוקרן|האדמירל קוקרן]]". הייתה זו המסיבה הגדולה האחרונה שערכה המונרכיה הברזילאית לפני ההכרזה על ברזיל כרפובליקה. למרבה האירוניה, על פי המסופר מיד עם הגעת המשפחה הקיסרית לנשף, התרחשה תקרית מביכה : מסופר כי בעת שנכנס דום פדרו השני, קיסר ברזיל, לאולם הנשף, הוא איבד את שיווי משקלו ומעד. כשהתאושש מהנפילה, קרא הקיסר בקול רם: " ה[[מונרך]] החליק, אך המונרכיה לא נפלה" ([[פורטוגזית]] - "O monarca escorregou, mas a monarquia não caiu").