הבדלים בין גרסאות בדף "אופק אירועים"

הוסרו 34 בתים ,  לפני 5 שנים
מ
אין תקציר עריכה
מ
לפי התיאור ה[[יחסות כללית|יחסותי]], [[חור שחור]] הוא עצם שמיימי דחוס עד כדי כך, שחומר וקרינה - אינם יכולים להימלט מ[[שדה כבידה|שדה הכבידה]] שלו. לעתים מגדירים זאת כאזור בחלל ש[[מהירות בריחה|מהירות הבריחה]] ממנו גדולה מ[[מהירות האור]]. הגדרה מדויקת יותר היא שבתוך האופק, כל המסלולים הם [[תורת היחסות הפרטית#הגדרות קינמטיות יסודיות|lightlike]], ומכאן - כל המסלולים ב[[קונוס האור]] בתוך האופק, מתעקמים פנימה, לעבר מרכז החור השחור. מרגע שחלקיק עובר את האופק, התקדמותו אל תוך מרכז החור היא בלתי נמנעת.
 
המעטפת הדמיונית המוגדרת על ידי [[רדיוס שוורצשילד]] מתפקדת כאופק אירועים של גוף לא-מסתובב ברדיוס זה (יש לשים לב ש[[חור שחור]] מסתובב פועל בצורה שונה במקצת). רדיוס שוורצשילד של עצם מסוים פרופורציונלי למסה שלו. עבור מסת [[השמש]] הוא שווה ל-3 [[קילומטר|קילומטרים]]ים בערך, ועבור זו של [[כדור הארץ]] - כ-9 [[מילימטר|מילימטרים]]ים. לחור שחור שנוצר מקריסת כוכב בעל מסה הגדולה מ[[גבול צ'נדראסקאר]], הגבול התחתון הוא 4 קילומטרים בערך.
 
אופקי אירועים של חורים שחורים ראויים לציון במיוחד משלוש סיבות: ראשית, קיימות דוגמאות רבות לחורים שחורים, הקרובות דיין על מנת שיתאפשר לחקרן. שנית, חורים שחורים נוטים לספוח חומר מסביבתם, מה שמספק דוגמאות למקום בו חומר העובר אופק אירועים צפוי להראות. שלישית, התיאור של חורים שחורים באמצעות יחסות כללית ידוע כהערכה מקורבת, ומשערים כי תופעות של [[תורת כבידה קוונטית|כבידה קוונטית]] תהפוכנה למשמעותיות בקרבת אופק אירועים. דבר זה מאפשר להשתמש בעקיפין בתצפיות על חומר בקרבת אופק אירועים של חור שחור, לחקר היחסות הכללית וההרחבות המוצעות שלה.
 
לדוגמה:
[[תמונהקובץ:Event-horizon-particle.svg|שמאל|ממוזער|דיאגרמת [[מרחב-זמן]] המציגה חלקיק הנע בתאוצה קבועה, '''P''', ואירוע '''E''' הנמצא מחוץ לאופק האירועים של החלקיק. [[קונוס האור]] הבא של האירוע לא נפגש לעולם עם [[קו עולם|קו העולם]] של החלקיק.]]
*ה[[אופק חלקיקי|אופק החלקיקי]] של ה[[יקום נראה|יקום הנראה]] הוא הגבול המייצג את המרחק המרבי בו אירועים הינם בני-צפיה '''נכון לעכשיו'''. עבור אירועים מעבר למרחק זה, לאור לא היה מספיק זמן כדי להגיע למיקום שלנו, גם לו נפלט ברגע היווצרות היקום. האופן בו משתנה האופק החלקיקי לאורך זמן תלוי באופי [[התפשטות היקום]]. אם ההתפשטות היא בעלת תכונות מתאימות, קיימים חלקים ביקום שלא יהיו לעולם בני-צפיה, ללא כל תלות במשך הזמן במהלכו יחכה הצופה להגעת אור מחלקים אלו. הגבול מעבר לו אירועים לעולם לא יהיו בני-צפיה הוא אופק אירועים, ומייצג את גודלו המרבי של אופק החלקיקים.
*כאשר חלקיק נע בתאוצה קבועה ביקום בלתי-מתפשט, נטול שדות כבידה, הוא מתקרב, אך לעולם לא מגיע, למהירות האור ביחס למערכת היחוס המקורית שלו. דיאגרמת [[מרחב-זמן]] של מצב זה ניתן לראות באיור משמאל. בדיאגרמת המרחב-זמן, מסלולו הוא [[היפרבולה]] המתקרבת בצורה [[אסימפטוטה|אסימפטוטית]] לקו של 45 מעלות (במסלול של קרן אור). אירוע שגבול [[קונוס האור]] שלו הוא האסימפטוטה הזאת, או שנמצא רחוק יותר ממנה, לעולם לא יהיה בר-צפיה על ידי החלקיק המאיץ (לא יצטלב ב[[קו עולם|קו העולם]] של החלקיק). במערכת היחוס של החלקיק, נראה שקיים גבול מאחוריה, ממנו שום אות לא יכול להמלט (אופק אירועים).
 
== אינטראקציה עם אופק אירועים ==
 
{{הערות שוליים}}
 
 
[[קטגוריה:אסטרופיזיקה]]