סרט תיעודי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 13:
==הדרישה לאובייקטיביות ונייטרליות==
יש טענה הגורסת כי בסרט דוקומנטרי, אף על פי שהדמויות והאירועים אמיתיים, הסרט אינו משקף את המציאות ולמעשה הוא סובייקטיבי. הגורסים כך טוענים כי כל סרט דוקומנטרי בא להציג פרשנות של האירועים לפי עמדת ה[[במאי קולנוע|במאי]], כגון בסרטו של [[מייקל מור]] "[[באולינג לקולומביין]]", בו מובעת ביקורת על הממשל האמריקאי ומדיניותו בנושא נשיאת [[נשק]]. לטענתם הדוקומנטריסט יוצר ועורך מסביב לאמת, כדי להעביר אותה לפי ראות עיניו. בין הגורמים לסרט להיות פרשנות לאמת קיים גורם האיזון: במאי הסרט הדוקומנטרי בוחר מה להראות ומה לא, כאשר המטרה משרתת את האמצעים. בעבר לסרט דוקומנטרי היה ערך של הצגת המציאות כמו שהיא, כיום, המצב הוא שונה וקיימות אף סצינות דוקומנטריות מבויימות.
ב-[[2005]] ביים [[חיים יבין]] את הסדרה הדוקומנטרית "ארץ המתנחלים" [[ערוץ 2]]. הסדרה עסקה בסקירת המצב בשטחי [[יהודה ושומרון]] מנקודת מבטו. התוכנית הציגה את [[התנחלויות|המתנחלים]] כאנשים ש[[חוקי מדינת ישראל]] לא חלים עליהם ונפוצות אצלם תופעות של [[לאומנות]] אלימה. [[שמאל וימין בפוליטיקה|בימין]] ראו בסדרה תוכנית [[תעמולה]] המזוהה עם [[שמאל וימין בפוליטיקה|השמאל]] ומכפישה ציבור גדול של מתנחלים ערב ההתנתקות מ[[רצועת עזה]]. כמו כן נטען, כי אין זה עולה על הדעת שמגיש החדשות של [[רשות השידור|הערוץ הממלכתי]] ינקוט עמדה פוליטית מובהקת. לאחר תלונות רבות על חוסר איזון, נעתרה הזכיינית [[טלעד]] וקיימה בסופה של כל תוכנית דיון באולפן. במשדר הסיום, הוטחו בחיים יבין ביקורות קשות מצד אנשי הציבור מהימין. יבין טען להגנתו כי הוא מקפיד על איזון במשדרי החדשות, אך בסדרה דוקומנטרית ניתן לנקוט עמדה אישית וכי הוא נתן פתחון פה גם לנציגי המתנחלים.
| |||