נשים בספרטה העתיקה – הבדלי גרסאות

עידוד הילודה לא התאפיין רק בעידוד נישואים אלא גם במערכות יחסים מחוץ לנישואים כחלק מהניסיון לשבח צאצאים. {{ציטוטון|לאחר שהתקין סדרי צניעות וגינונים כאלה לנישואין והרחיק מהם כל פחזות ודופי, גירש מלב הגברים את הקנאה הריקה והנשיית וקבע שתפארת היא להם לשתף את הראויים לכך בהולדת ילדים}}.{{הערה|ליקורגוס, לעיל, ט"ו,6 . תרגום, א.א. הלו, לעיל, עמ' 20}} הנחת היסוד הייתה שאדם השואף לשרת את מדינתו בנאמנות, ישאף לגדל ילד משובח גם אם ביולוגית לא יהיה שלו. לפיכך והיה ואםאם הוא רואה גבר או אישה היכולים לממש יעד זה, עליו לנצל זאת. במילים אחרות, גבר זר יכול היה להתייחד עם אישה נשואה ולהפך, גבר זר יכול לבקש מבעל להתייחד עם אשתו. על כך נאמר, {{ציטוטון|איש נשלח לאישה ספרטנית כדי לשאול אם היא רואה יפה את החיזורים אחריה; ; היא ענתה, "כשאני הייתי ילדה למדתי לציית לאבא שלי וכך עשיתי; אז כאשר הפכתי לרעיה אני מציית לבעל שלי...}}.{{הערה|Plutarch, Moralia, Sayings of Spartan Women, 242B, 23}} על פניו נראה הדבר בלתי ניתן למימוש במערכת הנישואים כיוון שהקנאה והבעלות הם החלק העיקרי ממערכת זו. מאידך, יש להבין כי המשטר עודד פגיעה מכוונת בזוגיות. הפגיעה בזוגיות החלה עד מילדות, בזמן שגברים ונשים הופרדו זה מזה למשך תקופה ארוכה של כשלושים שנה. הגבר חיי עם קבוצת גילו בצבא עד גיל שלושים.{{הערה|Pomeroy, op. cit. p. 44}} לא כל השנים האלו גובות אי התייחדות בין גבר לאישה אבל אלו פוגמות במערכת היחסים ביניהם. מדובר על חיים מונוטוניים שבהם הזכר נמנע אף מלהביט באישה ברחוב, {{ציטוטון|מכיוון שרצה מאוד שיהיו חדורי צניעות, ציווה שגם ברחובות ישימו ידיהם תחת גלימתם, יהלכו בשתיקה, לא יביטו סבבם אלא ישפילו מבט לקרקע לפני רגליהם}}.{{הערה|קסנופון, מדינת הספרטנים, ג, 4. תרגום, מדינת הספרטנים, לעיל עמ' 34}}