הבדלים בין גרסאות בדף "אחמד זוויל"

נוספו 45 בתים ,  לפני 3 שנים
מ
זוטות
מ (זוטות)
|הערות=
}}
פרופ' '''אַחְמַד חַסַן זֶווֵיל''' (ב[[ערבית]]: '''أحمد حسن زويل'''; נולד ב-[[26 בפברואר]] [[1946]] ב[[דמנהור]] שב[[מצרים]]) הוא [[כימיה|כימאי]] [[מצרים|מצרי]]-[[ארצות הברית|אמריקני]] שזכה ב[[פרס נובל לכימיה]] בשנת [[1999]] על עבודתו החלוצית בחקר [[תגובה כימית|תגובות כימיות]] בטווחי זמן קצרים ביותר.
 
זוויל נולד ב[[דמנהור]], 60 קילומטרים דרום מזרחית ל[[אלכסנדריה]], וגדל ב[[דאסוק]]. הוא סיים תואר ראשון ב[[אוניברסיטת אלכסנדריה]] ואחר כך עבר ל[[ארצות הברית]], שם קיבל תואר דוקטור מ[[אוניברסיטת פנסילבניה]]. לאחר מחקר [[בתר-דוקטורט]] ב[[אוניברסיטת קליפורניה בברקלי]], עבר בשנת [[1976]] ל[[המכון הטכנולוגי של קליפורניה|מכון הטכנולוגי של קליפורניה]] (Caltech) ומאז הוא מכהן בו כחוקר. בשנת [[1990]] מונה לראש הקתדרהה[[קתדרה (אקדמיה)|קתדרה]] ל[[כימיה פיזיקלית]] על שם [[לינוס פאולינג]].
 
בעבודתו פיתח זוויל שיטה למעקב אחר אטומים ומולקולות במהלך התגובה הכימית, באמצעות הבזקי [[לייזר]] מהירים במרווחי זמן של [[פמטושנייה|פמטו-שניות]] (femtoseconds). כך התחקה במדויק אחר שבירתו של הקשר הכימי ויצירתו מחדש, והוכיח את קיומם של [[תוצר ביניים|תוצרי ביניים]] שהיו תאורטיים בלבד לפני כן.
 
בשנת [[1993]] הוענק לאחמד זוויל, ב[[ישראל]], [[פרס וולף]] לכימיה. בשנת [[1999]] היה למצרי השלישי שקיבל פרס נובל, אחרי [[אנואר סאדאת]] בשנת 1978 (פרס נובל לשלום) ו[[נגיב מחפוז]] בשנת 1988 (פרס נובל לספרות). מאז, עוסק זוויל, לצד מחקרו, גם בפעילות ציבורית, א-פוליטית, להנחלת המחקר המדעי התקין במדינות מוסלמיות, במדינות ערב ובמיוחד במצרים.