הבדלים בין גרסאות בדף "תולדות מלחמת העצמאות (ספר)"

אין תקציר עריכה
== אמיתות הספר ==
בסדרה סוקר מילשטיין ומנתח את האירועים הישירים שקדמו ל[[כ"ט בנובמבר|החלטת האו"ם]] ב-[[29 בנובמבר]] [[1947]], ואת אלה שהתרחשו לאחריה עד מחצית חודש אפריל 1948. המחבר מסתמך על חומרים שהועמדו לרשותו מארכיוני [[מערכת הביטחון]], [[ארכיון המדינה|ארכיוני המדינה]], [[הארכיון הציוני המרכזי|הארכיון הציוני]], מגנזך המדינה הבריטי ועל סמך עדויות המשתתפים באירועים, ובכך הצליב מילשטיין את הנתונים והוציאם לאור בספר שמטרתו לאגד ולהעמיד את העובדות באור בהיר.
 
טרם הדפסת הסדרה, איפשר מילשטיין לאלה שהחומר מתייחס אליהם לעיין בחומר הכתוב, בהם ראשי [[צה"ל|הצבא]] [[מערכת הביטחון|ומערך הביטחון]] מאותו הזמן, אשר היו בחיים בעת הוצאת הספר לאור. הוא קיים עימם מפגשים יומיומים על מנת לאמת את האירועים, ולהצליב העדויות על פיהם. יצויין שחרף כל זאת, כאשר חיבורו הוצג לעין כל היו שטענו כי הצגת האירועים וניתוחם לוקה בחסר.
 
לכל אחד מהספרים מפתחות מפורטים לפי האירועים, האישים והמקומות. המקורות, תוך הצגת פירוטן המלא, מובאים בסוף כל אחד מהכרכים.
 
==כרך ראשון: המאבק על מטרה==
הכרך הראשון של הסדרה מתחיל בביקורבעת ביקורו של [[דוד בן-גוריון]] בקורס השתלמות למפקדים בכירים של [[ההגנה]] ב[[ג'וערה]] יחד עם המפקדים הבכירים של ההגנה בשנת [[1943.]], הואבה מציג [[דוד בן גוריון|בן גוריון]] בפני הנוכחים שאלה: "עכשיו הגידו לי. מהי מטרתנו? לשם מה אנחנו מקיימים קורס זה במאמצים כה רבים, ואתם עוברים אותו בתנאים כה קשים ? מה תכלית פעילותינו הנוכחית בארץ ישראל ? " הנוכחים השיבו תשובות שונות, אך לטעמו אין זה סיפק אותו. ביאושכתגובה לכך אמר בן- גוריון באקט של יאוש למפקד ההגנה [[משה סנה]]: "אף אחד לא אמר שמטרתנו היא מדינה יהודית עצמאית בארץ ישראל". ה"מוטו"מטרת הסופר בהצגת סצנה זו בכרך זה שלהיא הסדרהחידוד ההכרה שאכן רק דוד בן- גוריון הכיר במטרה וזה הוא שהניע אותו לחתור לניצחון העצמאות היהודי ואליה כיוון את כל תשומת לבו.
'''העמדות החוץ ישראליות:'''
 
מנקודת ראותמפרספקטיבה זו עובר אורי מילשטיין על התקופה שקדמה להקמת המדינה וסוקר את האירועים אשר הובילו להקמתה או פגעו במימוש הרעיון. הואכדוגמא לכך מציג מילשטיין את הדיונים ב[[לונדון|בלונדון]] בין הממשל המנדטורי ונציגי [[הסוכנות היהודית]] לארץבארץ ישראל שהיו מנהיגיממנהיגי היישוב., מציגעבור אתלעמדת עמדת העולם ה[[ערבימדינות ערב]]. מתאר, היטבוכן את הרקע של ערביי ארץ ישראל ואת המעורבות של ערביימדינות הארצותערב השכנות בתקופה שקדמה להקמת המדינה. הואבהתאם מגיעמציג הסופר את למסקנהמסקנתו כי הנהגתו של המופתי מסייעת לתהליך הקמת המדינה, שכן הוא גורם שלילי בהתארגות הייושההישוב הערבי.
'''התארגנות פנים ישראלית:'''
 
מכאן הוא עובר להכנות של דוד בן-גוריון להקמת צבא הגנה לישראל בארגון ובחימוש שיתאימו למלחמה הצפויה על הקמת המדינה. הוא מציג את מהות היחסים עם ארגוני המחתרת: [[אצ"ל]] ו[[לח"י]]. הוא מספר על פעילות השירותים החשאיים שהיו מרושתים היטב בממשל הבריטי ואצל ערביי ארץ ישראל. למעשה הנהלת היישוב קיבלה מראש את רוב המידע שהיה דרוש לה. לדוד בן-גוריון היה מאבק עם ראשי ההגנה ועם ראשי מפלגות הפועלים על דמותו של הצבא. הוא ניסה להוביל את הצבא מ[[מיליציה]] לצבא. לשם כך העדיף בפיקוד את יוצאי [[הצבא הבריטי]] בעלי הניסיון מ[[מלחמת העולם השנייה]].