גירוש יהודי אנגליה – הבדלי גרסאות

בשנות ה-50 של [[המאה ה-17]] ניהל [[מנשה בן ישראל]], רב מ[[הולנד]], מגעים לביטול צו הגירוש עם [[אוליבר קרומוול]], שהיה שליט אנגליה לאחר ניצחון תומכי הפרלמנט ב[[מלחמת האזרחים האנגלית]] והוצאתו להורג של [[צ'ארלס הראשון]] בשנת 1649. על רקע כתבים אוהדים של ג'ון ווימז, בכיר בכנסייה של סקוטלנד, ולאחר דיונים ארוכים הצליח מנשה בן ישראל לשכנע את קרומוול להתיר שיבת יהודים לאנגליה, תמורת שלמונים. אך "הוועד המדיני" לא ביטל פורמלית את הצו. בפועל התקבלה [[הסכמה שבשתיקה]], וכבר בשנת [[1655]] היגרו לאנגליה כ-300 יהודים [[יהדות ספרד|ספרדים]]. יהודים אשכנזים החלו להתיישב מחדש באנגליה רק לקראת סוף המאה, ובשנת [[1690]] הוקם [[בית כנסת|בית הכנסת]] האשכנזי הראשון בלונדון.