הבדלים בין גרסאות בדף "לשכות המודיעין של יק"א בתחום המושב"

אין תקציר עריכה
(הוספתי ערך לדוגמא)
 
}}
 
במהלך השנים 1881-1924, היגרו למעלה משניים וחצי מיליון יהודים ממזרח אירופה ותחום המושב (קישור לערך מורחב בויקיפדיה) אל ארצות היעד שמעבר לים. בשנים אלה קמו, בחסות מספר ארגונים יהודיים, לשכות מודיעין אשר פעלו במוקדי ההגירה השונים. לשכות אלה פעלו בכדי לסייע למהגר היהודי לקבל החלטה לאן להגר. אנשי הלשכות לא עודדו הגירה אל אחת מארצות היעד אלא פעלו בכדי לסייע למהגר לממש את החלטתו בהתאם לשיקולים פרקטיים.[[:קובץ:///C:/Users/arik/Desktop/תוכנית רודרמן/ההגירה היהודית לארצות הברית ולארץ ישראל - גור/עבודה הכי מעודכן/עבודה אריק לידרמן.docx|[1]]] החברה להתיישבות יהודית (יק"א) (קישור לערך מורחב בויקיפדיה) הצליחה להקים ברחבי תחום המושב רשת ענפה של לשכות מודיעין והייתה הגורם המרכזי אשר הפעיל משרדים אלה.[[:קובץ:///C:/Users/arik/Desktop/תוכנית רודרמן/ההגירה היהודית לארצות הברית ולארץ ישראל - גור/עבודה הכי מעודכן/עבודה אריק לידרמן.docx|[2]]]   
'''דורותי רות קהן''' ('''ומאוחר יותר בר אדון''') (2 באוגוסט 1907 – 7 באוגוסט 1950) הייתה [[עיתונאי|עיתונאית]] [[ארץ ישראל|ארץ ישראלית]] ממוצא [[אמריקני]] ו[[ציונות|ציונית]] [[חלוציות|חלוצה]].
 
בר אדון החלה את הקריירה העיתונאית שלה בעיתון [[אטלנטיק סיטי פרס]] ([[:en:The_Press_of_Atlantic_City|Atlantic City Press]]) והמשיכה להיות כתבת בעיתון [[פלשתיין פוסט]], לאחר עלייתה לארץ ישראל. בר אדון סיקרה נושאים מקומיים ובינלאומיים ובין היתר כתבה על התפתחות העיר [[תל אביב-יפו|תל אביב]], עסקה בחיי החלוצים [[מושבה|במושבים]] [[קיבוץ|ובקיבוצים]] וכן נגעה במאמצי [[ההעפלה]] לארץ ישראל ובמאבק [[נאציזם|בנאצים]]. למרות גילה הצעיר יחסית, הספיקה בר אדון לכתוב מאות מאמרים ואלפי דפי הגות ומכתבים. חלק מהמאמרים מעולם לא יצאו לאור ונותרו בארכיון המשפחתי. בר אדון נודעה בכתיבתה המיוחדת אשר שילבה סיפורים אישיים ותיאורים מרגשים של חוויות החיים בארץ. בר אדון הייתה אישה חלוצה וציונית נלהבת ותמכה בהקמת מדינה יהודית עצמאית בארץ ישראל.
 
== רקע משפחתי ==
99

עריכות