לשכות המודיעין של יק"א בתחום המושב – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
במהלך השנים 1881-1924, היגרו למעלה משניים וחצי מיליון יהודים [[מזרח אירופה|ממזרח אירופה]] ו[[תחום המושב]] אל ארצות היעד שמעבר לים. בשנים אלה קמו, בחסות מספר ארגונים יהודיים, '''לשכות מודיעין''' אשר פעלו במוקדי ההגירה השונים. לשכות אלה פעלו בכדי לסייע למהגר היהודי לקבל החלטה לאן להגר. אנשי הלשכות לא עודדו הגירה אל אחת מארצות היעד אלא פעלו בכדי לסייע למהגר לממש את החלטתו בהתאם לשיקולים
== [[הגירה לארצות הברית|ההגירה היהודית הגדולה לאמריקה]] ==
[[קובץ:Happynewyearcard.jpg|קישור=https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Happynewyearcard.jpg|שמאל|ממוזער|353x353 פיקסלים|[[איגרת שנה טובה|גלוית שנה טובה]] מתחילת המאה ה-20 בה מהגרים יהודים מרוסיה לבושים בלבוש מסורתי עם מטלטליהם בוהים בקרובי משפחתם האמריקאים הקוראים להם לעבור לארצות הברית. קרוב לשני מיליון יהודים היגרו לארצות הברית בין השנים 1881 - 1924.]]
מרבית המהגרים היהודים במהלך השנים 1881-1924, כ-שני מיליון איש לערך, בחרו להגר לארצות הברית של אמריקה והיתר נדדו לארץ ישראל, ארגנטינה, קנדה, דרום אפריקה ואוסטרליה.<ref name=":5" /> ההגירה היהודית הייתה חלק מתנועת הגירה רחבה הרבה יותר אשר כללה את מעברם של למעלה מ-50 מיליון מהגרים מרחבי מזרח אירופה בין השנים 1865-1915. ההגירה היהודית ההמונית שינתה באופן משמעותי את העם היהודי מבחינה דמוגרפית, כלכלית, חברתית ותרבותית. בתקופת ההגירה הגדולה כ-72% מהמהגרים היהודים יצאו מגבולות האימפריה הרוסית, 16% יצאו מהאימפריה האוסטרו-הונגרית, 4% מרומניה והיתר מאנגליה, קנדה וגרמניה.[[:קובץ:///C:/Users/arik/Desktop/תוכנית רודרמן/ההגירה היהודית לארצות הברית ולארץ ישראל - גור/עבודה הכי מעודכן/עבודה אריק לידרמן.docx|[3]]] את ההגירה היהודית ההמונית של סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 מייחסים החוקרים למספר סיבות עיקריות: גידול דמוגרפי משמעותי של האוכלוסייה בשטחי האימפריה הרוסית[[:קובץ:///C:/Users/arik/Desktop/תוכנית רודרמן/ההגירה היהודית לארצות הברית ולארץ ישראל - גור/עבודה הכי מעודכן/עבודה אריק לידרמן.docx|[4]]] וכתוצאה מכך היווצרות של עוני ודלות משאבים למשפחות[[:קובץ:///C:/Users/arik/Desktop/תוכנית רודרמן/ההגירה היהודית לארצות הברית ולארץ ישראל - גור/עבודה הכי מעודכן/עבודה אריק לידרמן.docx|[5]]], תחילתו של תהליך תיעוש נרחב בשטחים האלה החל מסוף שנות ה-70 של המאה ה-19[[:קובץ:///C:/Users/arik/Desktop/תוכנית רודרמן/ההגירה היהודית לארצות הברית ולארץ ישראל - גור/עבודה הכי מעודכן/עבודה אריק לידרמן.docx|[6]]], מהפכה בתחום התחבורה ההמונית ופיתוח תעשיית הרכבות, והספינות[[:קובץ:///C:/Users/arik/Desktop/תוכנית רודרמן/ההגירה היהודית לארצות הברית ולארץ ישראל - גור/עבודה הכי מעודכן/עבודה אריק לידרמן.docx|[7]]], וכן אנטישמיות ופוגרומים שהלכו והתרחבו בראשית המאה ה-20.[[:קובץ:///C:/Users/arik/Desktop/תוכנית רודרמן/ההגירה היהודית לארצות הברית ולארץ ישראל - גור/עבודה הכי מעודכן/עבודה אריק לידרמן.docx|[8]]] בניגוד לימינו, שבהם המהגר נדרש לדרכון ולאשרת כניסה לארץ היעד, בימים ההם לא היה צורך במסמכים אלה כלל. המהגר נדרש להוכיח שמצב בריאותו תקין ושיש בידו סכום כסף
== ימי נעוריה ==
ימי נעוריה של בר אדון היו מלאים בעושר חומרי רב, בזכות העסק המשפחתי המשגשג. לבר-אדון ולאחותה הייתה משרתת צמודה בבית, והמשפחה התגוררה בשכונה אמידה במרכז העיר. הוריה של בר אדון היו יהודים מתבוללים אשר שמרו וקיימו חגים ומנהגים נוצריים ולא התייחסו לעברם היהודי. בנות המשפחה הלכו בשנים האלה בהמשך לדרכם של ההורים והיו מתבוללות גם כן. בשנת 1924, נפטר אבי המשפחה ג'ורג' ממחלה פתאומית ואם המשפחה, שרה, המשיכה במלאכת גידול הבנות. היה זה זעזוע משמעותי שכן אבי המשפחה, היה גם מפרנסה העיקרי.<ref name=":0">דורון בר אדון, '''הבגד של ההורים''', 2005, עמ' 9-34</ref>
במהלך שנות נעוריה, בר אדון הייתה פעלתנית ונמרצת, והייתה מקובלת מאוד מבחינה חברתית. עושרה הכלכלי היחסי של משפחתה וכן יחסי האנוש והקשרים שאותם יצרה, אפשרו לה להיטמע בתוך הקהילה בה חייה. עוד במהלך ימי בית הספר הצליחה בר אדון להתקבל לאחוות נחשבות<ref name=":1">{{צ-ספר|מחבר=Dorothy Ruth Kahn|שם=Spring Up, O Well|מו"ל=H. Holt and Co|שנת הוצאה=1936|עמ=32-33}}</ref> והייתה הולכת לעתים קרובות לנשפי ריקודים ולמפגשים יוקרתיים.<ref name=":0" /> בזכות יכולותיה החברתיות, חוותה בר אדון מעט מאוד מקרים של אפליה או אנטישמיות.<ref>{{צ-ספר|מחבר=Dorothy Ruth Kahn,|שם=Spring Up, O Well|מו"ל=H. Holt and Co|שנת הוצאה=1936|עמ=32-33}}</ref>
|