הבדלים בין גרסאות בדף "לשכות המודיעין של יק"א בתחום המושב"

אין תקציר עריכה
{{ציטוט|אנגלית=|תוכן=..אנחנו נוסעים לאמריקה! איפה היא אמריקה? – אינני יודע. רק זאת אני יודע, שהיא רחוקה, רחוקה נורא. .. כשמגיעים מפשיטים אותך שם עירום ומסתכלים לך בעיניים. אם העיניים שלך בריאות, טוב. אם לא, תיסע, במחילה, בחזרה!|מקור=שלום עליכם, מוטל בן פייסי החזן, תל אביב, 1999, עמ' 89}}
== רקע להקמת לשכות המודיעין ==
על רקע גל ההגירה הגדול של יהודי תחום המושב, הקשיים הלוגיסטיים שנלוו לכך, וכן מעשי הנוכלות הרבים במעברי הגבול ובדרכים וכן הטרגדיות המשפחתיות הגדולות, התעורר במוסדות היהודיים הצורך להיחלץ לעזרת המהגר היהודי.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=גור אלרואי|שם=ההגירה היהודית לארץ ישראל ולארצות הברית בראשית המאה העשרים: ניתוח דמוגרפי|כתב עת=מגמות: רבעון למדעי ההתנהגות, 48 (2012)|עמ=463}}</ref> קשיים גדולים אלה ובמיוחד מעשי הנוכלות של ה'סוכנים והמתווכים' קיבלו ביטוי בספרות הזמן ובמיוחד בספרו של [[שלום עליכם]], [[מוטל בן פייסי החזן]] המתאר את קורותיה של משפחה יהודית שהיגרה מתחום המושב לארצות הברית. כך למשל בעת מעבר הגבול [[רוסיה|הרוסי]], נזקקה המשפחה לסיוע של 'סוכנים' מקומיים אשר הבטיחו להעבירם את הגבול אך בפעול ניסו לשדוד אותם מרכושם.
 
{{ציטוט|אנגלית=|תוכן=פחד אלוהים.. אף הגה אנחנו לא משמיעים. אנחנו הולכים והולכים, ושום גוי אחר אנחנו עוד לא רואים.. פתאום נעצרים שי שערלים (הסוכנים) ודורשים שנגיד להם כמה כסף יש לנו. נופל עלינו פחד גדול כל כך עד שאיננו יכולים לומר מלה. יוצאת אמא ואומרת שאין לנו כסף. אומרים הם שזה שקר, שכל היהודים יש להם כסף. ושולפים שני סכינים ארוכים ומקרבים אותם לנו ישר אל הפנים.|מקור=שלום עליכם, מוטל בן פייסי החזן, תל אביב, 1999, עמ' 106}}
בנוסף לקשיים הפיזיים במעברים ולמעשי ההונאה, נזקקו המהגרים היהודים למידע אודות תהליך ההגירה וכן הסבר על מדינת היעד. אחד הכלים המרכזיים של המהגר בעודו בוחן את ההחלטה להעתיק את מיקומו הינו הידע שקיבל על הנעשה בצד השני.<ref>{{צ-ספר|מחבר=Dudley Baines|שם=Emigration from Europe: 1815-1930|מו"ל=Cambridge|שנת הוצאה=1995|עמ=8}}</ref> בהיעדר מידע מוצק, ולפעמים אף בהינתן מידע מטעה או שקרי, היה הקושי להגר עולה בצורה משמעותית.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=גור אלרואי, "", , עמ' 463|שם=ההגירה היהודית לארץ ישראל ולארצות הברית בראשית המאה העשרים: ניתוח דמוגרפי|כתב עת=מגמות: רבעון למדעי ההתנהגות, 48 (2012)|עמ=464}}</ref> על מנת לתת מענה לכל הקשיים והאתגרים בדרך שחוו המהגרים היהודים, קמו להן שש לשכות מודיעין מרכזיות בראשית המאה ה-20: הלשכה של החברה להתיישבות יהודית (יק"א) במימונו של הברון הירש, אשר כללה מאות תתי-סניפי מודיעין מקומיים ואזוריים, לשכתה של [[יט"א|ההסתדרות הטריטוריאליסטית (יט"א) (קישור לערך מורחב בויקיפדיה)]] בראשותו של [[ישראל זנגוויל]], לשכה בברלין מטעם אגודת עזרה (Hilfsverein), לשכה בארצות הברית מטעם ה-Industrial Removal Office) (IRO), וכן לשכות של [[ציונות|התנועה הציונות (קישור לערך מורחב בויקיפדיה)]] – האחת מטעם [[הוועד האודסאי]], והשנייה הייתה מהמשרדמ[[המשרד הארצישראלי|המשרד הארץ ישראלי]] בניהולו של [[ארתור רופין]]. לשכות אלה פעלו בכדי לסייע למהגר היהודי לקבל את ההחלטה הנכונה עבורו לאן להגר. אנשי הלשכות לא עודדו בשום דרך שהיא הגירה אל אחת מארצות היעד אלא פעלו בכדי לסייע למהגר לממש את החלטתו. לשכות אלה היו לעיתים לא מתואמות ביניהן ואף התחרו זו בזו.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=מרגלית [[:קובץ:///C:/Users/arik/Desktop/תוכניתשילה|שם=לשכת רודרמן/ההגירההמודיעין היהודיתשל לארצותשיינקין הבריתביפו|כתב ולארץעת=הציונות ישראלי"ז (1993)|עמ=40- גור45}}</עבודהref><ref>הצפירה, הכיי"ב מעודכן/עבודהבשבט אריקתרס"ה לידרמן(18.docx|[1]]] [[:קובץ:.1905)<///C:/Users/arik/Desktop/תוכנית רודרמן/ההגירה היהודית לארצות הברית ולארץ ישראל ref><ref>{{צ- ספר|מחבר=גור/עבודה הכי מעודכן/עבודה אריק לידרמן.docxאלרואי|[2]]]שם=המהפכה [[השקטה:קובץ:///C:/Users/arik/Desktop/תוכנית רודרמן/ההגירה היהודית לארצותמהאימפריה הבריתהרוסית ולארץ ישראל1875-1924|מו"ל=ירושלים|שנת הוצאה=2008|עמ=9- גור17}}</עבודה הכי מעודכן/עבודה אריק לידרמן.docx|[3]]]ref>[[קובץ:Dorothy_Bar-Adon's_Palestinian_press_card.jpg|קישור=https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Dorothy_Bar-Adon's_Palestinian_press_card.jpg|ממוזער|260x260 פיקסלים|כרטיס העיתונאית של דורותי בר אדון]]
 
== חיבור ליהדות לאור משברים אישיים ועלייה לארץ ישראל ==
99

עריכות