הבדלים בין גרסאות בדף "לשכות המודיעין של יק"א בתחום המושב"

אין תקציר עריכה
 
{{ציטוט|אנגלית=|תוכן=פחד אלוהים.. אף הגה אנחנו לא משמיעים. אנחנו הולכים והולכים, ושום גוי אחר אנחנו עוד לא רואים.. פתאום נעצרים שי שערלים (הסוכנים) ודורשים שנגיד להם כמה כסף יש לנו. נופל עלינו פחד גדול כל כך עד שאיננו יכולים לומר מלה. יוצאת אמא ואומרת שאין לנו כסף. אומרים הם שזה שקר, שכל היהודים יש להם כסף. ושולפים שני סכינים ארוכים ומקרבים אותם לנו ישר אל הפנים.|מקור=שלום עליכם, מוטל בן פייסי החזן, תל אביב, 1999, עמ' 106}}
בנוסף לקשיים הפיזיים במעברים ולמעשי ההונאה, נזקקו המהגרים היהודים למידע אודות תהליך ההגירה וכן הסבר על מדינת היעד. אחד הכלים המרכזיים של המהגר בעודו בוחן את ההחלטה להעתיק את מיקומו הינו הידע שקיבל על הנעשה בצד השני.<ref>{{צ-ספר|מחבר=Dudley Baines|שם=Emigration from Europe: 1815-1930|מו"ל=Cambridge|שנת הוצאה=1995|עמ=8}}</ref> בהיעדר מידע מוצק, ולפעמים אף בהינתן מידע מטעה או שקרי, היה הקושי להגר עולה בצורה משמעותית.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=גור אלרואי, "", , עמ' 463|שם=ההגירה היהודית לארץ ישראל ולארצות הברית בראשית המאה העשרים: ניתוח דמוגרפי|כתב עת=מגמות: רבעון למדעי ההתנהגות, 48 (2012)|עמ=464}}</ref> על מנת לתת מענה לכל הקשיים והאתגרים בדרך שחוו המהגרים היהודים, קמו להן שש לשכות מודיעין מרכזיות בראשית המאה ה-20: הלשכה של החברה להתיישבות יהודית (יק"א) במימונו של הברון הירש, אשר כללה מאות תתי-סניפי מודיעין מקומיים ואזוריים, לשכתה של [[יט"א|ההסתדרות הטריטוריאליסטית (יט"א)]] בראשותו של [[ישראל זנגוויל]], לשכה בברלין מטעם [[חברת עזרה של יהודי גרמניה|אגודת עזרה (Hilfsverein)]], לשכה בארצות הברית מטעם ה-[[Industrial Removal Office) IRO)]], וכן לשכות של [[ציונות|התנועה הציונות]] – האחת מטעם [[הוועד האודסאי]], והשנייה הייתה מ[[המשרד הארצישראלי|המשרד הארץ ישראלי]] בניהולו של [[ארתור רופין]]. לשכות אלה פעלו בכדי לסייע למהגר היהודי לקבל את ההחלטה הנכונה עבורו לאן להגר. אנשי הלשכות לא עודדו בשום דרך שהיא הגירה אל אחת מארצות היעד אלא פעלו בכדי לסייע למהגר לממש את החלטתו. לשכות אלה היו לעיתים לא מתואמות ביניהן ואף התחרו זו בזו.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=מרגלית שילה|שם=לשכת המודיעין של שיינקין ביפו|כתב עת=הציונות י"ז (1993)|עמ=40-45}}</ref><ref>הצפירה, י"ב בשבט תרס"ה (18.1.1905)</ref><ref>{{צ-ספר|מחבר=גור אלרואי|שם=המהפכה השקטה: ההגירה היהודית מהאימפריה הרוסית 1875-1924|מו"ל=ירושלים|שנת הוצאה=2008|עמ=9-17}}</ref>[[קובץ:Dorothy_Bar-Adon's_Palestinian_press_card.jpg|קישור=https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Dorothy_Bar-Adon's_Palestinian_press_card.jpg|ממוזער|260x260 פיקסלים|כרטיס העיתונאית של דורותי בר אדון]]
 
== חיבור ליהדות לאור משברים אישיים ועלייה לארץ ישראל ==
99

עריכות