הבדלים בין גרסאות בדף "לשכות המודיעין של יק"א בתחום המושב"

אין תקציר עריכה
 
{{ציטוט|אנגלית=|תוכן=פחד אלוהים.. אף הגה אנחנו לא משמיעים. אנחנו הולכים והולכים, ושום גוי אחר אנחנו עוד לא רואים.. פתאום נעצרים שי שערלים (הסוכנים) ודורשים שנגיד להם כמה כסף יש לנו. נופל עלינו פחד גדול כל כך עד שאיננו יכולים לומר מלה. יוצאת אמא ואומרת שאין לנו כסף. אומרים הם שזה שקר, שכל היהודים יש להם כסף. ושולפים שני סכינים ארוכים ומקרבים אותם לנו ישר אל הפנים.|מקור=שלום עליכם, מוטל בן פייסי החזן, תל אביב, 1999, עמ' 106}}
בנוסף לקשיים הפיזיים במעברים ולמעשי ההונאה, נזקקו המהגרים היהודים למידע אודות תהליך ההגירה וכן הסבר על מדינת היעד. אחד הכלים המרכזיים של המהגר בעודו בוחן את ההחלטה להעתיק את מיקומו הינו הידע שקיבל על הנעשה בצד השני.<ref>{{צ-ספר|מחבר=Dudley Baines|שם=Emigration from Europe: 1815-1930|מו"ל=Cambridge|שנת הוצאה=1995|עמ=8}}</ref> בהיעדר מידע מוצק, ולפעמים אף בהינתן מידע מטעה או שקרי, היה הקושי להגר עולה בצורה משמעותית.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=גור אלרואי, "", , עמ' 463|שם=ההגירה היהודית לארץ ישראל ולארצות הברית בראשית המאה העשרים: ניתוח דמוגרפי|כתב עת=מגמות: רבעון למדעי ההתנהגות, 48 (2012)|עמ=464}}</ref> על מנת לתת מענה לכל הקשיים והאתגרים בדרך שחוו המהגרים היהודים, קמו להן שש לשכות מודיעין מרכזיות בראשית המאה ה-20: הלשכה של החברה להתיישבות יהודית (יק"א) במימונו של הברון הירש, אשר כללה מאות תתי-סניפי מודיעין מקומיים ואזוריים, לשכתה של [[יט"א|ההסתדרות הטריטוריאליסטית (יט"א)]] בראשותו של [[ישראל זנגוויל]], לשכה בברלין מטעם [[חברת עזרה של יהודי גרמניה|אגודת עזרה (Hilfsverein)]], לשכה בארצות הברית מטעם ה-[[Industrial Removal Office) IRO)]], וכן לשכות של [[ציונות|התנועה הציונות]] – האחת מטעם [[הוועד האודסאי]], והשנייה הייתה מ[[המשרד הארצישראלי|המשרד הארץ ישראלי]] בניהולו של [[ארתור רופין]]. לשכות אלה פעלו בכדי לסייע למהגר היהודי לקבל את ההחלטה הנכונה עבורו לאן להגר. אנשי הלשכות לא עודדו בשום דרך שהיא הגירה אל אחת מארצות היעד אלא פעלו בכדי לסייע למהגר לממש את החלטתו. לשכות אלה היו לעיתים לא מתואמות ביניהן ואף התחרו זו בזו.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=מרגלית שילה|שם=לשכת המודיעין של שיינקין ביפו|כתב עת=הציונות י"ז (1993)|עמ=40-45}}</ref><ref>הצפירה, י"ב בשבט תרס"ה (18.1.1905)</ref><ref>{{צ-ספר|מחבר=גור אלרואי|שם=המהפכה השקטה: ההגירה היהודית מהאימפריה הרוסית 1875-1924|מו"ל=ירושלים|שנת הוצאה=2008|עמ=9-17}}</ref>[[קובץ:Dorothy_Bar-Adon's_Palestinian_press_card.jpg|קישור=https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Dorothy_Bar-Adon's_Palestinian_press_card.jpg|ממוזער|260x260 פיקסלים|כרטיס העיתונאית של דורותי בר אדון]]
[[קובץ:Hirsch.jpg|ממוזער|293x293 פיקסלים|מייסד יק"א, הברון מוריס דה-הירש]]
 
== [[יק"א|חברת יק"א]] ==
== חיבור ליהדות לאור משברים אישיים ועלייה לארץ ישראל ==
חברת יק"א (החברה להתיישבות יהודית, Jewish Colonization Association), נוסדה על ידי הברון [[מוריס הירש|מוריס דה-הירש]] בלונדון בשנת 1891. החברה נוסדה לאחר שממשלת רוסיה הצארית סירבה לקבל מידי דה-הירש סכום של כ-50 מיליון פראנק להקמת רשת חינוך יהודי מודרני.
לקראת סיום לימודיה בבית הספר החלה בר אדון לנהל קשר רומנטי משמעותי. כעבור שנתיים, כאשר שוחחה עם בן זוגה על האפשרות להתחתן, נפרד הוא ממנה בגלל יהדותה.<ref>{{צ-ספר|מחבר=Dorothy Ruth Kahn|שם=Spring Up, O Well|מו"ל=H. Holt and Co|שנת הוצאה=1936|עמ=37-41}}</ref>
 
מטרת הקמת יק"א הייתה לסייע להגירתם של יהודים מכל חלקי אירופה ואסיה ובמיוחד מהמקומות בהם תנאי חייהם הקשים ביותר ונתונים להגבלות (דגש על מרחבי האימפריה הרוסית), לחלקים אחרים של העולם. בנוסף השקיעה יק"א משאבים רבים בפיתוח מושבות בחלקים שונים של צפון ודרום אמריקה וכן בארצות נוספות למטרות חקלאיות ומסחריות.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=ציפי אלדר|שם=גם הם היו בין העושים במלאכה: חברת יק"א 1900-1924 – ראיה מחודשת|כתב עת=במכללה, 3-4 (1993)|עמ=39-40}}</ref>
הייתה זאת התקרית האנטישמית המשמעותית הראשונה שחוותה בר אדון והיא יצרה אצלה זעזוע ובלבול רב.
 
לאחר הפרידה מבן הזוג, החלה בר אדון להתחבר מחדש לשורשיה היהודיים ופיתחה קשרים אישיים עם מספר אישים ומשפחות יהודיות.<ref>{{צ-ספר|מחבר=Dorothy Ruth Kahn|שם=Spring Up, O Well|מו"ל=H. Holt and Co|שנת הוצאה=1936|עמ=44-62}}</ref>
 
בשנת 1933, החליטה לבצע עלייה לארץ ישראל. לפני צאתה למסע, קיבלה בר אדון המלצות חמות מדמויות בולטות בציבוריות היהודית אמריקנית, ובין היתר קיבלה הפנייה מהרב [[סטיבן שמואל וייז|סטיבן שמואל וייס]] (Stephen Samuel Wise)<ref>{{צ-ספר|מחבר=Dorothy Ruth Kahn|שם=Spring Up, O Well|מו"ל=H. Holt and Co|שנת הוצאה=1936|עמ=63-66}}</ref>
 
== העלייה לארץ והמגע עם העיר העברית הראשונה ==
99

עריכות