הבדלים בין גרסאות בדף "לשכות המודיעין של יק"א בתחום המושב"

אין תקציר עריכה
במהלך השנים 1881-1924, היגרו למעלה משניים וחצי מיליון יהודים [[מזרח אירופה|ממזרח אירופה]] ו[[תחום המושב]] אל ארצות היעד שמעבר לים. בשנים אלה קמו, בחסות מספר ארגונים יהודיים, '''לשכות מודיעין''' אשר פעלו במוקדי ההגירה השונים. לשכות אלה פעלו בכדי לסייע למהגר היהודי לקבל החלטה לאן להגר. אנשי הלשכות לא עודדו הגירה אל אחת מארצות היעד אלא פעלו בכדי לסייע למהגר לממש את החלטתו בהתאם לשיקולים
 
פרקטיים.<ref name=":5">{{צ-ספר|מחבר=גור אלרואי|שם=המהפכה השקטה: ההגירה היהודית מהאימפריה הרוסית 1875-1924|מו"ל=ירושלים|שנת הוצאה=2008|עמ=9-21, 55-56}}</ref> [[יק"א|החברה להתיישבות יהודית (יק"א)]], הצליחה להקים ברחבי תחום המושב רשת ענפה של לשכות מודיעין והייתה הגורם המרכזי אשר הפעיל משרדים אלה.<ref name=":0">{{צ-ספר|מחבר=גור אלרואי|שם=המהפכה השקטה: ההגירה היהודית מהאימפריה הרוסית 1875-1924|מו"ל=ירושלים|שנת הוצאה=2008|עמ=133}}</ref>   
 
== [[הגירה לארצות הברית|ההגירה היהודית הגדולה לאמריקה]] ==
 
{{ציטוט|אנגלית=|תוכן=פחד אלוהים.. אף הגה אנחנו לא משמיעים. אנחנו הולכים והולכים, ושום גוי אחר אנחנו עוד לא רואים.. פתאום נעצרים שי שערלים (הסוכנים) ודורשים שנגיד להם כמה כסף יש לנו. נופל עלינו פחד גדול כל כך עד שאיננו יכולים לומר מלה. יוצאת אמא ואומרת שאין לנו כסף. אומרים הם שזה שקר, שכל היהודים יש להם כסף. ושולפים שני סכינים ארוכים ומקרבים אותם לנו ישר אל הפנים.|מקור=שלום עליכם, מוטל בן פייסי החזן, תל אביב, 1999, עמ' 106}}
בנוסף לקשיים הפיזיים במעברים ולמעשי ההונאה, נזקקו המהגרים היהודים למידע אודות תהליך ההגירה וכן הסבר על מדינת היעד. אחד הכלים המרכזיים של המהגר בעודו בוחן את ההחלטה להעתיק את מיקומו הינו הידע שקיבל על הנעשה בצד השני.<ref>{{צ-ספר|מחבר=Dudley Baines|שם=Emigration from Europe: 1815-1930|מו"ל=Cambridge|שנת הוצאה=1995|עמ=8}}</ref> בהיעדר מידע מוצק, ולפעמים אף בהינתן מידע מטעה או שקרי, היה הקושי להגר עולה בצורה משמעותית.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=גור אלרואי, "", , עמ' 463|שם=ההגירה היהודית לארץ ישראל ולארצות הברית בראשית המאה העשרים: ניתוח דמוגרפי|כתב עת=מגמות: רבעון למדעי ההתנהגות, 48 (2012)|עמ=464}}</ref> על מנת לתת מענה לכל הקשיים והאתגרים בדרך שחוו המהגרים היהודים, קמו להן שש לשכות מודיעין מרכזיות בראשית המאה ה-20: הלשכה של החברה להתיישבות יהודית (יק"א) במימונו של הברון הירש, אשר כללה מאות תתי-סניפי מודיעין מקומיים ואזוריים, לשכתה של [[יט"א|ההסתדרות הטריטוריאליסטית (יט"א)]] בראשותו של [[ישראל זנגוויל]], לשכה בברלין מטעם [[חברת עזרה של יהודי גרמניה|אגודת עזרה (Hilfsverein)]], לשכה בארצות הברית מטעם ה-[[Industrial Removal Office) IRO)]], וכן לשכות של [[ציונות|התנועה הציונות]] – האחת מטעם [[הוועד האודסאי]], והשנייה הייתה מ[[המשרד הארצישראלי|המשרד הארץ ישראלי]] בניהולו של [[ארתור רופין]]. לשכות אלה פעלו בכדי לסייע למהגר היהודי לקבל את ההחלטה הנכונה עבורו לאן להגר. אנשי הלשכות לא עודדו בשום דרך שהיא הגירה אל אחת מארצות היעד אלא פעלו בכדי לסייע למהגר לממש את החלטתו. לשכות אלה היו לעיתים לא מתואמות ביניהן ואף התחרו זו בזו.<ref name=":1">{{צ-מאמר|מחבר=מרגלית שילה|שם=לשכת המודיעין של שיינקין ביפו|כתב עת=הציונות י"ז (1993)|עמ=40-45}}</ref><ref>הצפירה, י"ב בשבט תרס"ה (18.1.1905)</ref><ref>{{צ-ספר|מחבר=גור אלרואי|שם=המהפכה השקטה: ההגירה היהודית מהאימפריה הרוסית 1875-1924|מו"ל=ירושלים|שנת הוצאה=2008|עמ=9-17}}</ref>
[[קובץ:Hirsch.jpg|ממוזער|293x293 פיקסלים|מייסד יק"א, הברון מוריס דה-הירש]]
 
== [[יק"א|חברת יק"א]] ==
[[יק"א|חברת יק"א]] (החברה להתיישבות יהודית, Jewish Colonization Association), נוסדה על ידי הברון [[מוריס הירש|מוריס דה-הירש]] בלונדון בשנת 1891. החברה נוסדה לאחר שממשלת רוסיה הצארית סירבה לקבל מידי דה-הירש סכום של כ-50 מיליון פראנק להקמת רשת חינוך יהודי מודרני.
 
מטרת הקמת יק"א הייתה לסייע להגירתם של יהודים מכל חלקי אירופה ואסיה ובמיוחד מהמקומות בהם תנאי חייהם הקשים ביותר ונתונים להגבלות (דגש על מרחבי האימפריה הרוסית), לחלקים אחרים של העולם. בנוסף השקיעה יק"א משאבים רבים בפיתוח מושבות בחלקים שונים של צפון ודרום אמריקה וכן בארצות נוספות למטרות חקלאיות ומסחריות.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=ציפי אלדר|שם=גם הם היו בין העושים במלאכה: חברת יק"א 1900-1924 – ראיה מחודשת|כתב עת=במכללה, 3-4 (1993)|עמ=39-40}}</ref>
 
== לשכות המודיעין בתחום המושב ==
== העלייה לארץ והמגע עם העיר העברית הראשונה ==
החברה להתיישבות יהודית, הייתה הראשונה להקים מערך של לשכות מודיעין עבור המהגר היהודי. בשנת 1904, נפתחה לשכת המודיעין בעיר סנט-פטרבורג ומשנה זו הייתה יק"א המוסד הפילנטרופי היהודי החשוב ביותר שעסק וטיפל בכל ענייני ההגירה באימפריה הרוסית ובתחום המושב.<ref name=":0" />
רגע ירידתה של בר אדון בחופי יפו היה מרגש מאוד עבורה. מדובר היה בהתחלה חדשה.
 
בנוסף ללשכת המודיעין של יק"א בסנט-פטרבורג, פעל בתחום המושב גם ארגון "הוועד האודסאי" (קישור לערך מורחב בויקיפדיה), אשר קיבל היתר רשמי לפעול במרחב אודסה בשנת 1890. בחודש ינואר של שנת 1905, הקים הוועד האודסאי את לשכת המודיעין שלו בעיר.<ref name=":1" />
במקום להמשיך ישירות לירושלים, שם הייתה אמורה להתקבל לעבודה, בחרה בר אדון להישאר בשבועות הראשונים להגעתה בתל אביב. תיאור אחד חזר על עצמו פעם אחר פעם בכל כתביה שהתפרסמו: עובדת היותה מוקפת בבני עמה.<ref>{{צ-ספר|מחבר=Dorothy Ruth Kahn|שם=Spring Up, O Well|מו"ל=H. Holt and Co|שנת הוצאה=1936|עמ=10}}</ref>
 
לאור הקמת הלשכות בסנט-פטרבורג ובאודסה ובהמשך למאמץ של הארגונים היהודים לייעץ, לסייע ולהכווין את ההגירה היהודית וכן כתוצאה מהביקוש ההולך והגובר, החלו לקום ברחבי האימפריה הרוסית לשכות מודיעין נוספות בהובלתה ובהנהגתה של יק"א. כך למשל, בשיא תקופת ההגירה, עמד מספר הלשכות הפעילות בתחום המושב על 507. הייעוץ בלשכות המודיעין של יק"א ניתן ללא כל תמורה כספית.[[:קובץ:///C:/Users/arik/Desktop/תוכנית רודרמן/ההגירה היהודית לארצות הברית ולארץ ישראל - גור/עבודה הכי מעודכן/עבודה אריק לידרמן.docx|[2]]]
אחד הכינויים שבהם תיארה בר אדון את תל אביב היה ה-"שער לציון" (The Gate to Zion)<ref>Dorothy Kahn, "Palestine's Ellis Island: Scenes at the Gate to Zion", ''The Palestine Post'', 22 December 1939, pp 5-6.</ref> תחושת הבית ומקום המפלט התחזקו אצל בר אדון לנוכח המאורעות באירופה. ניכר כי מעשיי היטלר ושלטון הנאצים העצימו את תחושותיה כלפי הארץ בכלל וכלפי העיר העברית הראשונה בפרט.<ref>Dorothy Kahn, "What Hittler has done to Tel Aviv: A Bewildered Visitor's Impression" ''The Palestine Post'', 4 August 1933, pp 8-9.</ref>
----[[:קובץ:///C:/Users/arik/Desktop/תוכנית רודרמן/ההגירה היהודית לארצות הברית ולארץ ישראל - גור/עבודה הכי מעודכן/עבודה אריק לידרמן.docx|[1]]] מרגלית שילה, "לשכת המודיעין של שיינקין ביפו", עמ' 40-45.
 
[[:קובץ:///C:/Users/arik/Desktop/תוכנית רודרמן/ההגירה היהודית לארצות הברית ולארץ ישראל - גור/עבודה הכי מעודכן/עבודה אריק לידרמן.docx|[2]]]   ארכיון יאנובסקי, אצ"מ, Emigration, A156, תיק 26, עמ' 4.
 
== עבודה עיתונאית בארץ ==
99

עריכות