הבדלים בין גרסאות בדף "לשכות המודיעין של יק"א בתחום המושב"

אין תקציר עריכה
בנוסף ללשכת המודיעין של יק"א בסנט-פטרבורג, פעל בתחום המושב גם ארגון "הוועד האודסאי" (קישור לערך מורחב בויקיפדיה), אשר קיבל היתר רשמי לפעול במרחב אודסה בשנת 1890. בחודש ינואר של שנת 1905, הקים הוועד האודסאי את לשכת המודיעין שלו בעיר.<ref name=":1" />
 
לאור הקמת הלשכות בסנט-פטרבורג ובאודסה ובהמשך למאמץ של הארגונים היהודים לייעץ, לסייע ולהכווין את ההגירה היהודית וכן כתוצאה מהביקוש ההולך והגובר, החלו לקום ברחבי האימפריה הרוסית לשכות מודיעין נוספות בהובלתה ובהנהגתה של יק"א. כך למשל, בשיא תקופת ההגירה, עמד מספר הלשכות הפעילות בתחום המושב על 507. הייעוץ בלשכות המודיעין של יק"א ניתן ללא כל תמורה כספית.[[:קובץ:///C:/Users/arik/Desktop/תוכנית<ref>ארכיון רודרמן/ההגירהיאנובסקי, היהודיתאצ"מ, לארצותEmigration, הבריתA156, ולארץתיק ישראל26, -עמ' גור4</עבודהref>{{ציטוט|אנגלית=|תוכן=ובתוך הכיעולמם מעודכן/עבודההאפל והחשוך של האמיגראנטים יכולים להחשב ככוכבים מתנוצצים קצת – הלשכאות והמורשים, שיסדה הביורה המרכזית של חברת יק"א במספר לא מעט אריקבתחום לידרמןהמושב. בלשכאות הללו מתקבלות שאלות שונות בכתב בענייני נדידה שונים, בכל יום, במידה מרובה מאוד. גם אנשים למאות ולאלפים באים בעצמם אל הקומיטטים האלה לקבל ידיעות. והאחרונים עוזרים להאמיגראנטים בפתרון שאלות וספקות שונים, במקצוע קבלת הפאספורטים של חו"ל ולפעמים גם בנתינת תמיכת כסף לאלה הנודדים שאינם הולכים לאמריקה.docx|[2]]]מקור=י"ל כהנוביץ, 'מתוך התחום: רשמי מסע', הד הזמן, 143, 16.7.1907, עמ' 2-3.}}
----[[:קובץ:///C:/Users/arik/Desktop/תוכנית רודרמן/ההגירה היהודית לארצות הברית ולארץ ישראל - גור/עבודה הכי מעודכן/עבודה אריק לידרמן.docx|[1]]] מרגלית שילה, "לשכת המודיעין של שיינקין ביפו", עמ' 40-45.
 
[[:קובץ:///C:/Users/arik/Desktop/תוכנית רודרמן/ההגירה היהודית לארצות הברית ולארץ ישראל - גור/עבודה הכי מעודכן/עבודה אריק לידרמן.docx|[2]]]   ארכיון יאנובסקי, אצ"מ, Emigration, A156, תיק 26, עמ' 4.
 
המבנה ההיררכי של לשכות המודיעין של יק"א היה בנוי כך שכל לשכה פעלה באופן עצמאי. כאשר התעוררו בעיות שלא נמצא להן פתרון, הייתה מועלית הפניה ללשכה האזורית הגדולה יותר ובמידה וגם שם לא נמצא הפתרון, היו מעלים את הפניה אל הלשכה המרכזית בסנט-פטרבורג. הלשכות השונות התבקשו לנהל רישום ומעקב אחרי כל הפניות המתקבלות. אחת המטרות המרכזיות של לשכות המודיעין הייתה להרחיק את המהגרים מידי הסוכנים והנוכלים הלא מורשים. באמצעות הרחקתם של המתלבטים מהנוכלים, הייתה יכולה לשכת המודיעין להיות המקור המרכזי עבור מידע אמין ואיכותי.<ref>{{צ-ספר|מחבר=גור אלרואי|שם=המהפכה השקטה: ההגירה היהודית מהאימפריה הרוסית 1875-1924|מו"ל=ירושלים|שנת הוצאה=2008|עמ=136-138}}</ref>
== עבודה עיתונאית בארץ ==
עם עלייתה לארץ, הצליחה בר אדון להתקבל לעבודה בעיתון 'הפלסטיין פוסט'.<ref name=":2">{{צ-מאמר|מחבר=אסתר כרמל חכים|שם=שנה אחת מתוך מאה: תל אביב בשנת 1933 על פי כתבותיה של דורותי קהן|כתב עת=קשר|כרך=39|עמ=114|שנת הוצאה=2009}}</ref> בר אדון החלה לעבוד בעיתון חודשים ספורים לאחר השקתו. במסגרת עבודתה העיתונאית, בה שימשה במשך תקופה ככתבת היחידה<ref name=":3">{{צ-ספר|מחבר=Dorothy Ruth Kahn|שם=Zif Zif|מו"ל=Doron Bar Adon's private archive|שנת הוצאה=|עמ=2-3}}</ref> בעיתון היחיד בשפה האנגלית בארץ ישראל,<ref>גרשון אגרון, '''אסיר הנאמנות''', 1964, עמ' 64,79</ref> סיקרה בר אדון מגוון רחב של אירועים חברתיים, פוליטיים ותרבותיים. לצד כתבות 'הומוריסטיות' וקלילות על חיי היום-יום, סיקרה בר אדון גם נושאים אקטואליים ופוליטיים.
99

עריכות