הבדלים בין גרסאות בדף "לשכות המודיעין של יק"א בתחום המושב"

אין תקציר עריכה
{{ציטוט|אנגלית=|תוכן=פחד אלוהים.. אף הגה אנחנו לא משמיעים. אנחנו הולכים והולכים, ושום גוי אחר אנחנו עוד לא רואים.. פתאום נעצרים שי שערלים (הסוכנים) ודורשים שנגיד להם כמה כסף יש לנו. נופל עלינו פחד גדול כל כך עד שאיננו יכולים לומר מלה. יוצאת אמא ואומרת שאין לנו כסף. אומרים הם שזה שקר, שכל היהודים יש להם כסף. ושולפים שני סכינים ארוכים ומקרבים אותם לנו ישר אל הפנים.|מקור=שלום עליכם, מוטל בן פייסי החזן, תל אביב, 1999, עמ' 106}}
בנוסף לקשיים הפיזיים במעברים ולמעשי ההונאה, נזקקו המהגרים היהודים למידע אודות תהליך ההגירה וכן הסבר על מדינת היעד. אחד הכלים המרכזיים של המהגר בעודו בוחן את ההחלטה להעתיק את מיקומו הינו הידע שקיבל על הנעשה בצד השני.<ref>{{צ-ספר|מחבר=Dudley Baines|שם=Emigration from Europe: 1815-1930|מו"ל=Cambridge|שנת הוצאה=1995|עמ=8}}</ref> בהיעדר מידע מוצק, ולפעמים אף בהינתן מידע מטעה או שקרי, היה הקושי להגר עולה בצורה משמעותית.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=גור אלרואי, "", , עמ' 463|שם=ההגירה היהודית לארץ ישראל ולארצות הברית בראשית המאה העשרים: ניתוח דמוגרפי|כתב עת=מגמות: רבעון למדעי ההתנהגות, 48 (2012)|עמ=464}}</ref> על מנת לתת מענה לכל הקשיים והאתגרים בדרך שחוו המהגרים היהודים, קמו להן שש לשכות מודיעין מרכזיות בראשית המאה ה-20: הלשכה של החברה להתיישבות יהודית (יק"א) במימונו של הברון הירש, אשר כללה מאות תתי-סניפי מודיעין מקומיים ואזוריים, לשכתה של [[יט"א|ההסתדרות הטריטוריאליסטית (יט"א)]] בראשותו של [[ישראל זנגוויל]], לשכה בברלין מטעם [[חברת עזרה של יהודי גרמניה|אגודת עזרה (Hilfsverein)]], לשכה בארצות הברית מטעם ה-[[Industrial Removal Office) IRO)]], וכן לשכות של [[ציונות|התנועה הציונות]] – האחת מטעם [[הוועד האודסאי]], והשנייה הייתה מ[[המשרד הארצישראלי|המשרד הארץ ישראלי]] בניהולו של [[ארתור רופין]]. לשכות אלה פעלו בכדי לסייע למהגר היהודי לקבל את ההחלטה הנכונה עבורו לאן להגר. אנשי הלשכות לא עודדו בשום דרך שהיא הגירה אל אחת מארצות היעד אלא פעלו בכדי לסייע למהגר לממש את החלטתו. לשכות אלה היו לעיתים לא מתואמות ביניהן ואף התחרו זו בזו.<ref name=":1">{{צ-מאמר|מחבר=מרגלית שילה|שם=לשכת המודיעין של שיינקין ביפו|כתב עת=הציונות י"ז (1993)|עמ=40-45}}</ref><ref>הצפירה, י"ב בשבט תרס"ה (18.1.1905)</ref><ref>{{צ-ספר|מחבר=גור אלרואי|שם=המהפכה השקטה: ההגירה היהודית מהאימפריה הרוסית 1875-1924|מו"ל=ירושלים|שנת הוצאה=2008|עמ=9-17}}</ref>
[[קובץ:Hirsch.jpg|ממוזער|293x293 פיקסלים178x178px|מייסד יק"א, הברון מוריס דה-הירש]]
 
== [[יק"א|חברת יק"א]] ==
בנוסף ללשכת המודיעין של יק"א בסנט-פטרבורג, פעל בתחום המושב גם ארגון "הוועד האודסאי" (קישור לערך מורחב בויקיפדיה), אשר קיבל היתר רשמי לפעול במרחב אודסה בשנת 1890. בחודש ינואר של שנת 1905, הקים הוועד האודסאי את לשכת המודיעין שלו בעיר.<ref name=":1" />
 
לאור הקמת הלשכות בסנט-פטרבורג ובאודסה ובהמשך למאמץ של הארגונים היהודים לייעץ, לסייע ולהכווין את ההגירה היהודית וכן כתוצאה מהביקוש ההולך והגובר, החלו לקום ברחבי האימפריה הרוסית לשכות מודיעין נוספות בהובלתה ובהנהגתה של יק"א. כך למשל, בשיא תקופת ההגירה, עמד מספר הלשכות הפעילות בתחום המושב על 507. הייעוץ בלשכות המודיעין של יק"א ניתן ללא כל תמורה כספית.<ref>ארכיון יאנובסקי, אצ"מ, Emigration, A156, תיק 26, עמ' 4</ref>{{ציטוט|אנגלית=|תוכן=ובתוך עולמם האפל והחשוך של האמיגראנטים יכולים להחשב ככוכבים מתנוצצים קצת – הלשכאות והמורשים, שיסדה הביורה המרכזית של חברת יק"א במספר לא מעט בתחום המושב. בלשכאות הללו מתקבלות שאלות שונות בכתב בענייני נדידה שונים, בכל יום, במידה מרובה מאוד. גם אנשים למאות ולאלפים באים בעצמם אל הקומיטטים האלה לקבל ידיעות. והאחרונים עוזרים להאמיגראנטים בפתרון שאלות וספקות שונים, במקצוע קבלת הפאספורטים של חו"ל ולפעמים גם בנתינת תמיכת כסף לאלה הנודדים שאינם הולכים לאמריקה.|מקור=י"ל כהנוביץ, 'מתוך התחום: רשמי מסע', הד הזמן, 143, 16.7.1907, עמ' 2-3.}}
[[קובץ:תחום המושב.png|ממוזער|254x254 פיקסלים|מפת תחום המושב]]
{{ציטוט|אנגלית=|תוכן=ובתוך עולמם האפל והחשוך של האמיגראנטים יכולים להחשב ככוכבים מתנוצצים קצת – הלשכאות והמורשים, שיסדה הביורה המרכזית של חברת יק"א במספר לא מעט בתחום המושב. בלשכאות הללו מתקבלות שאלות שונות בכתב בענייני נדידה שונים, בכל יום, במידה מרובה מאוד. גם אנשים למאות ולאלפים באים בעצמם אל הקומיטטים האלה לקבל ידיעות. והאחרונים עוזרים להאמיגראנטים בפתרון שאלות וספקות שונים, במקצוע קבלת הפאספורטים של חו"ל ולפעמים גם בנתינת תמיכת כסף לאלה הנודדים שאינם הולכים לאמריקה.|מקור=י"ל כהנוביץ, 'מתוך התחום: רשמי מסע', הד הזמן, 143, 16.7.1907, עמ' 2-3}}
 
המבנה ההיררכי של לשכות המודיעין של יק"א היה בנוי כך שכל לשכה פעלה באופן עצמאי. כאשר התעוררו בעיות שלא נמצא להן פתרון, הייתה מועלית הפניה ללשכה האזורית הגדולה יותר ובמידה וגם שם לא נמצא הפתרון, היו מעלים את הפניה אל הלשכה המרכזית בסנט-פטרבורג. הלשכות השונות התבקשו לנהל רישום ומעקב אחרי כל הפניות המתקבלות. אחת המטרות המרכזיות של לשכות המודיעין הייתה להרחיק את המהגרים מידי הסוכנים והנוכלים הלא מורשים. באמצעות הרחקתם של המתלבטים מהנוכלים, הייתה יכולה לשכת המודיעין להיות המקור המרכזי עבור מידע אמין ואיכותי.<ref>{{צ-ספר|מחבר=גור אלרואי|שם=המהפכה השקטה: ההגירה היהודית מהאימפריה הרוסית 1875-1924|מו"ל=ירושלים|שנת הוצאה=2008|עמ=136-138}}</ref>
99

עריכות