הבדלים בין גרסאות בדף "לשכות המודיעין של יק"א בתחום המושב"

אין תקציר עריכה
מטרת הקמת יק"א הייתה לסייע להגירתם של יהודים מכל חלקי אירופה ואסיה ובמיוחד מהמקומות בהם תנאי חייהם הקשים ביותר ונתונים להגבלות (דגש על מרחבי האימפריה הרוסית), לחלקים אחרים של העולם. בנוסף השקיעה יק"א משאבים רבים בפיתוח מושבות בחלקים שונים של צפון ודרום אמריקה וכן בארצות נוספות למטרות חקלאיות ומסחריות.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=ציפי אלדר|שם=גם הם היו בין העושים במלאכה: חברת יק"א 1900-1924 – ראיה מחודשת|כתב עת=במכללה, 3-4 (1993)|עמ=39-40}}</ref>
 
== לשכות המודיעין של יק"א בתחום המושב ==
החברה להתיישבות יהודית, הייתה הראשונה להקים מערך של לשכות מודיעין עבור המהגר היהודי. בשנת 1904, נפתחה לשכת המודיעין בעיר סנט-פטרבורג ומשנה זו הייתה יק"א המוסד הפילנטרופי היהודי החשוב ביותר שעסק וטיפל בכל ענייני ההגירה באימפריה הרוסית ובתחום המושב.<ref name=":0" />
 
 
המבנה ההיררכי של לשכות המודיעין של יק"א היה בנוי כך שכל לשכה פעלה באופן עצמאי. כאשר התעוררו בעיות שלא נמצא להן פתרון, הייתה מועלית הפניה ללשכה האזורית הגדולה יותר ובמידה וגם שם לא נמצא הפתרון, היו מעלים את הפניה אל הלשכה המרכזית בסנט-פטרבורג. הלשכות השונות התבקשו לנהל רישום ומעקב אחרי כל הפניות המתקבלות. אחת המטרות המרכזיות של לשכות המודיעין הייתה להרחיק את המהגרים מידי הסוכנים והנוכלים הלא מורשים. באמצעות הרחקתם של המתלבטים מהנוכלים, הייתה יכולה לשכת המודיעין להיות המקור המרכזי עבור מידע אמין ואיכותי.<ref>{{צ-ספר|מחבר=גור אלרואי|שם=המהפכה השקטה: ההגירה היהודית מהאימפריה הרוסית 1875-1924|מו"ל=ירושלים|שנת הוצאה=2008|עמ=136-138}}</ref>
== תפקידי לשכות המודיעין בתחום המושב ==
== עבודה עיתונאית בארץ ==
התפקידים המרכזיים אותם מילאו לשכות המודיעין בתחום המושב היו: הנפקת דרכונים, מתן הנחות ברכישת כרטיסי הפלגה ונסיעה ברכבת, תיווך עם חברות הספנות ועזרה רפואית. בנוסף, עסקו לשכות המודיעין של יק"א גם במאבק בסחר בנשים יהודיות.
עם עלייתה לארץ, הצליחה בר אדון להתקבל לעבודה בעיתון 'הפלסטיין פוסט'.<ref name=":2">{{צ-מאמר|מחבר=אסתר כרמל חכים|שם=שנה אחת מתוך מאה: תל אביב בשנת 1933 על פי כתבותיה של דורותי קהן|כתב עת=קשר|כרך=39|עמ=114|שנת הוצאה=2009}}</ref> בר אדון החלה לעבוד בעיתון חודשים ספורים לאחר השקתו. במסגרת עבודתה העיתונאית, בה שימשה במשך תקופה ככתבת היחידה<ref name=":3">{{צ-ספר|מחבר=Dorothy Ruth Kahn|שם=Zif Zif|מו"ל=Doron Bar Adon's private archive|שנת הוצאה=|עמ=2-3}}</ref> בעיתון היחיד בשפה האנגלית בארץ ישראל,<ref>גרשון אגרון, '''אסיר הנאמנות''', 1964, עמ' 64,79</ref> סיקרה בר אדון מגוון רחב של אירועים חברתיים, פוליטיים ותרבותיים. לצד כתבות 'הומוריסטיות' וקלילות על חיי היום-יום, סיקרה בר אדון גם נושאים אקטואליים ופוליטיים.
 
=== הנפקת דרכונים ===
בין יתר הדברים ובנוסף לעיסוק בעיר תל אביב, דווחה ותיעדה בר אדון את מאמצי העלייה וההעפלה לארץ, עסקה במאבק בצורר הנאצי, בחיי החלוצים בקיבוצים ובמושבים, במאבק המתפתח בין הערבים והיהודים וכן באירועים פוליטיים וחברתיים במרחב המזרח התיכון ובארצות הברית.<ref name=":2" />
להנפקת דרכון הייתה חשיבות מכרעת מאחר והיא הפכה את תהליך חציית הגבול של מדינת המוצא לחוקית. בנוסף, משפחה בעלת דרכון הייתה תלויה פחות בסוכני תיווך בדרך. לשכות המודיעין של יק"א השקיעו מאמצים רבים בניסיונות לפתור ולעקוף את הקשיים הבירוקרטיים אשר נלוו להליך הוצאת הדרכון. במסגרת מאמצים אלה הדפיסו לשכות המודיעין עבור המהגרים מתכונת קבועה של מכתב בקשה להוצאת דרכון.<ref>{{צ-ספר|מחבר=גור אלרואי|שם=המהפכה השקטה: ההגירה היהודית מהאימפריה הרוסית 1875-1924|מו"ל=ירושלים|שנת הוצאה=2008|עמ=139-140}}</ref>
 
== תחושות כלפי ההתיישבות ==
 
== חיי משפחה ומותה ==
בשלהי שנת 1939, הכירה דורותי את [[פסח בר אדון]], שהיה חוקר בדואים וארכאולוג ידוע. בשנת 1940 התחתנו בני הזוג ובאותה השנה הביאו לעולם את בנם היחיד [[דורון בר אדו|דורון]]. בשנת 1950 נפטרה דורותי בר אדון ממחלה קשה והיא בת 43 שנים בלבד.<ref name=":2">{{צ-מאמר|מחבר=אסתר כרמל חכים|שם=שנה אחת מתוך מאה: תל אביב בשנת 1933 על פי כתבותיה של דורותי קהן|כתב עת=קשר|כרך=39|עמ=114|שנת הוצאה=2009}}</ref>
 
== פרסומים ==
99

עריכות