הבדלים בין גרסאות בדף "לשכות המודיעין של יק"א בתחום המושב"

 
=== מתן עזרה רפואית ===
אחד מהמכשולים המרכזיים של המהגרים היה הנושא הרפואי. בעת ההגעה לחופי אמריקה, עברו המהגרים בדיקות רפואיות כלליות וכן בדיקות עיניים. במידה ולא היו עוברים את הבדיקה, היו המהגרים עלולים להיות מסורבי כניסה. משפחות רבות לא הכירו את הבדיקות הרפואיות או קיבלו מידע מקדים מטעה מסוכנים לא מורשים. לשכות המודיעין של יק"א פעלו לעורר את תשומת הלב של המהגרים לבדיקות הרפואיות והמליצו למהגרים לעבור את הבדיקות הנדרשות עוד בתרם החלו את המסע אל מדינות היעד. במקרים מסוימים היו לשכות המודיעין אף משלמות כסף לרופאים על מנת שיבצעו את הבדיקות למהגרים בחינם.<ref name=":3" />
 
=== מאבק בסחר בנשים ===
== תחושות כלפי ההתיישבות ==
במסגרת המאבק של יק"א בסוכנים הלא רשמיים אשר רימו את המהגרים וסיפקו מידע מטעה, החלו לשכות המודיעין לעסוק גם בסוגיית הסחר בנשים. סחר זה פרח בזמן גל ההגירה הגדול לאור ריבוי האוכלוסייה במדינות המוצא, וכן כתוצאה מתנאי הדלות והעוני שבהם חייה הקהילה היהודית בתחום המושב, ולאור הביקוש הגובר לזנות במדינות היעד. במסגרת המאבק של לשכות המודיעין, נוצר שיתוף פעולה יחד עם אגודות להגנת נשים במדינות אירופה אותן חצו הנשים בדרך אל מדינות היעד. הלשכות סיפקו לאגודות אלה מידע רב בנוגע לאופי ההגירה מתחום המושב והסיבות שבגינן התקיים הסחר בנשים. מנהלי לשכות המודיעין אשר היו סמוכות לגבול פקחו עיניים והפקידו לעקוב אחרי תנועת סוכני ההגירה, במיוחד לכאלה שנעו עם נשים צעירות. בנוסף לפעולות אלה, פרסמו לשכות המודיעין, דרך העלונים אותם הפיצו, מידע אודות סוחרים לא חוקיים והזהירו את האוכלוסייה המקומית מפניהם.<ref>{{צ-ספר|מחבר=גור אלרואי|שם=המהפכה השקטה: ההגירה היהודית מהאימפריה הרוסית 1875-1924|מו"ל=ירושלים|שנת הוצאה=2008|עמ=146-148}}</ref>
בספרה האוטוביוגרפי וכן בשלל מכתביה וכתביה שיצאו לאור, התגלתה בר אדון כאישה בעלת רגשות עזים, ואמונה בדרך שבה בחרה. המפגש שלה עם מתיישבי וחלוצי הארץ, ואנשי הקיבוץ בפרט, יצר אצלה כמיהה להיות חלק מהמעשה החלוצי. כחלק מהזדהותה עם המתיישבים, בחרה בר אדון לעבור ולהתגורר בקיבוץ [[גבעת ברנר]]. במסגרת חיי הקיבוץ עבדה בר אדון חלק מהיום בעבודת האדמה ובחלק אחר המשיכה בעובדתה העיתונאית.
 
== כמות הפניות ללשכות המודיעין של יק"א בתחום המושב ==
בר אדון תיארה בכתביה את היישובים החלוציים השיתופים כגון בין אלפה ועין חרוד "כשיא ההגשמה הציונית"<ref name=":4">{{צ-ספר|מחבר=Dorothy Ruth Kahn|שם=Spring Up, O Well|מו"ל=H. Holt and Co|שנת הוצאה=1936|עמ=11-18}}</ref> ואף ציינה בצורה ברורה כי ההגשמה במקומות האלה היא משמעותית יותר מ"תל אביב, חיפה ואפילו יותר מהאוניברסיטה בהר הצופים".<ref name=":4" /> באחד התיאורים הציוריים ביותר שלה, השוותה בר אדון את החלוץ לדמות המושלמת, לשיא הציונית: "ראיתי את החלוץ, משמע ראיתי את הים!".<ref name=":4" />
כל מהגר אשר פנה אל אחת מלשכות המודיעין ונעזר בה, סיפק להן את פרטיו האישיים. כך למשל נשמרו בלשכות המודיעין של יק"א תיעודים של כ-6,000 מהגרים אשר קיבלו סיוע כספי בקניית כרטיס רכבת עד לנמל המוצא. נוסף על כך ערכה יק"א רישום  כללי ובו מופיע תיעוד של למעלה מ-145,000 פניות של מהגרים יהודים אל לשכות המודיעין ברחבי תחום המושב.<ref>{{צ-ספר|מחבר=גור אלרואי|שם=המהפכה השקטה: ההגירה היהודית מהאימפריה הרוסית 1875-1924|מו"ל=ירושלים|שנת הוצאה=2008|עמ=19}}</ref>
 
== פרסומים של לשכות המודיעין ==
== בר אדון ומעמד האישה העברית ==
כדי לאפשר למהגר לממש את החלטתו ולהגיע בשלום לארץ היעד, וכדי להילחם בסוכנים ובשוק ההגירה הלא רשמי, פעלו לשכות המודיעין להוציא לאור מגוון מנשרים, עלונים וחוברות הדרכה בעניין ההגירה היהודית. עלונים אלה הופצו על ידי לשכות המודיעין האזוריות והמקומיות. פרסומים אלה יצאו לאור בשפת היידיש וכן בשפה הרוסית. החוברת שתפוצתה הייתה הרחבה ביותר הייתה "אלגעמיינע ידיעות פאר די וואס ווילען פאהרען אין פרעמדע לענדער" ובה היה שלל כתבות אודות מה המהגר צריך לדעת לקראת היציאה לדרך וכן עצות מעשיות ומידע נוסף על מדינות היעד. החל משנת 1907 ועד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה, הוציאה יק"א לאור את העיתון "דער יודישער עמיגראנט" אשר עסק בענייני הגירה באופן בלעדי. במסופים השונים ניתן היה למצוא מידע והודעות מטעם לשכות המודיעין השונות, ידיעות על סוכנים נוכלים וכן מידע על מחירי הנסיעות וההפלגות. בשנת 1912, הוציאה יק"א חוברת אשר הוקדשה כולה לסוגיית הסוכנים הנוכלים, ובכך ביקשה להביא לידיעת המהגרים את חומרת התופעה.[[:קובץ:///C:/Users/arik/Desktop/תוכנית רודרמן/ההגירה היהודית לארצות הברית ולארץ ישראל - גור/עבודה הכי מעודכן/עבודה אריק לידרמן.docx|[1]]] גם לשכת המודיעין של הוועד האודסאי עסקה בפרסומים בעיתונות היהודית-רוסית המקומית ונתנה דגש במתן מידע אודות תנאי המחיה בארץ ישראל.[[:קובץ:///C:/Users/arik/Desktop/תוכנית רודרמן/ההגירה היהודית לארצות הברית ולארץ ישראל - גור/עבודה הכי מעודכן/עבודה אריק לידרמן.docx|[2]]]
באוסף המאמרים שלה, 'זיפ זיפ' – 'Ziff Ziff', אשר מעולם לא יצא אל האור, התייחסה בר אדון לתרומה האדירה שיש לחיים השיתופיים של החלוצים על מעמד האישה.
 
----[[:קובץ:///C:/Users/arik/Desktop/תוכנית רודרמן/ההגירה היהודית לארצות הברית ולארץ ישראל - גור/עבודה הכי מעודכן/עבודה אריק לידרמן.docx|[1]]] שם, ''עמ' 145-145.''
בר אדון ציינה כי הנשים בקבוצות עזרו להקים "סדר חברתי חדש" וכי "אין דבר בקבוצה שהאישה לא שותפה לו!".<ref>{{צ-ספר|מחבר=Dorothy Ruth Kahn|שם=Zif Zif|מו"ל=Doron Bar Adon's private archive|שנת הוצאה=|עמ=27-29}}</ref>
 
[[:קובץ:///C:/Users/arik/Desktop/תוכנית רודרמן/ההגירה היהודית לארצות הברית ולארץ ישראל - גור/עבודה הכי מעודכן/עבודה אריק לידרמן.docx|[2]]] מרגלית שילה, "לשכת המודיעין של שיינקין ביפו", עמ' 40-45.
 
== בר אדון וההבדל בין הקיבוץ למושב ==
99

עריכות