הבדלים בין גרסאות בדף "לשכות המודיעין של יק"א בתחום המושב"

אין תקציר עריכה
 
== פרסומים של לשכות המודיעין ==
כדי לאפשר למהגר לממש את החלטתו ולהגיע בשלום לארץ היעד, וכדי להילחם בסוכנים ובשוק ההגירה הלא רשמי, פעלו לשכות המודיעין להוציא לאור מגוון מנשרים, עלונים וחוברות הדרכה בעניין ההגירה היהודית. עלונים אלה הופצו על ידי לשכות המודיעין האזוריות והמקומיות. פרסומים אלה יצאו לאור בשפת היידיש וכן בשפה הרוסית. החוברת שתפוצתה הייתה הרחבה ביותר הייתה "אלגעמיינע ידיעות פאר די וואס ווילען פאהרען אין פרעמדע לענדער" ובה היה שלל כתבות אודות מה המהגר צריך לדעת לקראת היציאה לדרך וכן עצות מעשיות ומידע נוסף על מדינות היעד. החל משנת 1907 ועד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה, הוציאה יק"א לאור את העיתון "דער יודישער עמיגראנט" אשר עסק בענייני הגירה באופן בלעדי. במסופים השונים ניתן היה למצוא מידע והודעות מטעם לשכות המודיעין השונות, ידיעות על סוכנים נוכלים וכן מידע על מחירי הנסיעות וההפלגות. בשנת 1912, הוציאה יק"א חוברת אשר הוקדשה כולה לסוגיית הסוכנים הנוכלים, ובכך ביקשה להביא לידיעת המהגרים את חומרת התופעה.[[<ref>{{צ-ספר|מחבר=גור אלרואי|שם=המהפכה השקטה:קובץ:///C:/Users/arik/Desktop/תוכנית רודרמן/ההגירה היהודית לארצותמהאימפריה הברית ולארץ ישראלהרוסית 1875-1924|מו"ל=ירושלים|שנת גורהוצאה=2008|עמ=145}}</עבודה הכי מעודכן/עבודה אריק לידרמן.docx|[1]]]ref> גם לשכת המודיעין של הוועד האודסאי עסקה בפרסומים בעיתונות היהודית-רוסית המקומית ונתנה דגש במתן מידע אודות תנאי המחיה בארץ ישראל.[[<ref name=":קובץ:///C:/Users/arik/Desktop/תוכנית1" רודרמן/ההגירה היהודית לארצות הברית ולארץ ישראל - גור/עבודה הכי מעודכן/עבודה אריק לידרמן.docx|[2]]]>
 
== סיכום ==
----[[:קובץ:///C:/Users/arik/Desktop/תוכנית רודרמן/ההגירה היהודית לארצות הברית ולארץ ישראל - גור/עבודה הכי מעודכן/עבודה אריק לידרמן.docx|[1]]] שם, ''עמ' 145-145.''
למרות הקשיים הגדולים והדילמה הקשה של המשפחות היהודיות, בחרו מאות אלפים מהן להגר מעבר לים. למול דלות האמצעים ובעיקר למול היעדר המידע, פעלו לשכות המודיעין בהובלתה של יק"א כדי לסייע למהגרים לקבל את ההחלטה הטובה ביותר. לשכות אלה, אשר הוקמו ברחבי תחום המושב סייעו למהגר היהודי להימנע ממגע עם סוכנים לא מורשים ורמאים, העניקו מידע נרחב על מדינות היעד וכן העניקו עזרה כספית דרך מתן הנחות ואף באמצעות מימון הנסיעות. היקף הפניות הרחב אל הלשכות השונות הדגים כיצד הצליחו לשכות אלה להשפיע ולחזק את זרם ההגירה ולסייע למשפחות השונות לממש את חלומן.
 
[[:קובץ:///C:/Users/arik/Desktop/תוכנית רודרמן/ההגירה היהודית לארצות הברית ולארץ ישראל - גור/עבודה הכי מעודכן/עבודה אריק לידרמן.docx|[2]]] מרגלית שילה, "לשכת המודיעין של שיינקין ביפו", עמ' 40-45.
 
== בר אדון וההבדל בין הקיבוץ למושב ==
בספרה: 'הכפרים התאומים של מרחביה' - 'The Twin Villages of Merhavia', התייחסה בר אדון בהרחבה לבדלים בין חיי הקיבוץ והמושב.
 
לאחר תקופה שבה גרה בקיבוץ גבעת ברנר, עברה בר אדון להתגורר במושב מרחביה (אשר היה צמוד לקיבוץ בעל אותו השם).
 
ברגע של כנות ובהסתכלות לאחור, הדגישה בר אדון את הייחודיות של כל צורות ההתיישבות ולא ראתה יתרון בקיבוץ על פני המושב או להיפך.
 
== חיי משפחה ומותה ==
בשלהי שנת 1939, הכירה דורותי את [[פסח בר אדון]], שהיה חוקר בדואים וארכאולוג ידוע. בשנת 1940 התחתנו בני הזוג ובאותה השנה הביאו לעולם את בנם היחיד [[דורון בר אדו|דורון]]. בשנת 1950 נפטרה דורותי בר אדון ממחלה קשה והיא בת 43 שנים בלבד.<ref name=":2">{{צ-מאמר|מחבר=אסתר כרמל חכים|שם=שנה אחת מתוך מאה: תל אביב בשנת 1933 על פי כתבותיה של דורותי קהן|כתב עת=קשר|כרך=39|עמ=114|שנת הוצאה=2009}}</ref>
 
== פרסומים ==
בשנות חייה הקצרים יחסית, הספיקה דורותי בר אדון לפרסם מספר ספרים וספרונים וכן לכתוב מאות מאמרים ואלפי דפי הגות ומכתבים. חלק מהמאמרים מעולם לא יצאו לאור ונותרו בארכיון המשפחתי.
 
הספרים אותם פרסמה בר אדון:
* ahn, Dorothy, Spring Up O Well, London, 1936; New York, 1938
* Bar Adon, Dorothy, A trip through Upper Galilee, Tel Aviv, 1942
* Bar Adon, Dorothy, New Life in Galilee, New York, 1943
* Bar Adon, Dorothy and Pesach, Seven Who Fell, Tel Aviv, 1947
* Bar Adon, Dorothy Gesher shel maʻlah, Tel Aviv, 1947
* Bar Adon, Dorothy, ''The Twin Villages of Merhavia'', Tel Aviv, 1948
* Bar Adon, Dorothy, Bar Adon, Doron, Sept qui tombèrent, Jerusalem, 1951
 
== לקריאה נוספת ==
* אלרואי גור. ''המהפכה השקטה: ההגירה היהודית מהאימפריה הרוסית 1875-1924'', ירושלים, 2008.
* דורון בר אדון, הבגד של ההורים, 2005
* אלרואי, גור. "ההגירה היהודית לארץ ישראל ולארצות הברית בראשית המאה העשרים: ניתוח דמוגרפי", ''מגמות: רבעון למדעי ההתנהגות, 48 (2012)''.
* [[אסתר כרמל-חכים]], '''שנת אחת מתוך מאה: תל אביב בשנת 1933''' על פי כתבותיה של דורותי קהן, קשר, 39, 2009
* שילה, מרגלית. "לשכת המודיעין של שיינקין ביפו", ''הציונות י"ז'' (1993).
* Dorothy Ruth Kahn, Spring Up, O Well, 1936
* .Baines'','' Dudley. ''Emigration from Europe: 1815-1930''. Cambridge, 1995
* Writing Palestine 1933-1950: Dorothy Kahn Bar-Adon, Edited by Ester Carmel-Hakim & Nancy Rosenfeld, 2016
* .Liebman, Hersch. "Jewish Migrations During The Last Hundred Years", ''The Jewish People: Past And Present'', vol.''1'', New York, 1946
 
== קישורים חיצוניים ==
99

עריכות