הבדלים בין גרסאות בדף "לשכות המודיעין של יק"א בתחום המושב"

{{ציטוט|אנגלית=|תוכן=..אנחנו נוסעים לאמריקה! איפה היא אמריקה? – אינני יודע. רק זאת אני יודע, שהיא רחוקה, רחוקה נורא. .. כשמגיעים מפשיטים אותך שם עירום ומסתכלים לך בעיניים. אם העיניים שלך בריאות, טוב. אם לא, תיסע, במחילה, בחזרה!|מקור=שלום עליכם, מוטל בן פייסי החזן, תל אביב, 1999, עמ' 89}}
== רקע להקמת לשכות המודיעין ==
על רקע גל ההגירה הגדול של יהודי תחום המושב, הקשייםהתגלו הלוגיסטייםקשיים שנלוומשמעותיים לכך,בדרכם וכןשל מעשיהמהגרים הנוכלותאל הרביםהארץ במעבריהחדשה. הגבולקשיים ובדרכיםאלה וכןכללו הטרגדיותנושאים המשפחתיותלוגיסטיים הגדולות,וכן התעוררמעשי במוסדותנוכלות היהודייםרבים הצורךבמעברי להיחלץהגבול לעזרת המהגר היהודיובדרכים.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=גור אלרואי|שם=ההגירה היהודית לארץ ישראל ולארצות הברית בראשית המאה העשרים: ניתוח דמוגרפי|כתב עת=מגמות: רבעון למדעי ההתנהגות, 48 (2012)|עמ=463}}</ref> קשיים גדולים אלה ובמיוחד מעשי הנוכלות של ה'סוכנים והמתווכים' קיבלו ביטוי בספרות הזמן ובמיוחד בספרו של [[שלום עליכם]], [[מוטל בן פייסי החזן]] המתאר את קורותיה של משפחה יהודית שהיגרה מתחום המושב לארצות הברית. כך למשל בעת מעבר הגבול [[רוסיה|הרוסי]], נזקקה המשפחה לסיוע של 'סוכנים' מקומיים אשר הבטיחו להעבירם את הגבול אך בפעול ניסו לשדוד אותם מרכושם.
 
{{ציטוט|אנגלית=|תוכן=פחד אלוהים.. אף הגה אנחנו לא משמיעים. אנחנו הולכים והולכים, ושום גוי אחר אנחנו עוד לא רואים.. פתאום נעצרים שי שערלים (הסוכנים) ודורשים שנגיד להם כמה כסף יש לנו. נופל עלינו פחד גדול כל כך עד שאיננו יכולים לומר מלה. יוצאת אמא ואומרת שאין לנו כסף. אומרים הם שזה שקר, שכל היהודים יש להם כסף. ושולפים שני סכינים ארוכים ומקרבים אותם לנו ישר אל הפנים.|מקור=שלום עליכם, מוטל בן פייסי החזן, תל אביב, 1999, עמ' 106}}
בנוסף לקשיים הפיזיים במעברים ולמעשי ההונאה, נזקקו המהגרים היהודים למידע אודות תהליך ההגירה וכן הסבר על מדינת היעד. אחד הכלים המרכזיים של המהגר בעודו בוחן את ההחלטה להעתיק את מיקומו הינו הידע שקיבל על הנעשה בצד השני.<ref>{{צ-ספר|מחבר=Dudley Baines|שם=Emigration from Europe: 1815-1930|מו"ל=Cambridge|שנת הוצאה=1995|עמ=8}}</ref> בהיעדר מידע מוצק, ולפעמים אף בהינתן מידע מטעה או שקרי, היה הקושי להגר עולה בצורה משמעותית.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=גור אלרואי, "", , עמ' 463|שם=ההגירה היהודית לארץ ישראל ולארצות הברית בראשית המאה העשרים: ניתוח דמוגרפי|כתב עת=מגמות: רבעון למדעי ההתנהגות, 48 (2012)|עמ=464}}</ref> על מנת לתת מענה לכל הקשיים והאתגרים בדרך שחוו המהגרים היהודיםהאלה, קמו להן שש לשכות מודיעין מרכזיות בראשית המאה ה-20: הלשכה של החברה להתיישבות יהודית (יק"א) במימונו של הברון הירש, אשר כללה מאות תתי-סניפי מודיעין מקומיים ואזוריים, לשכתה של [[יט"א|ההסתדרות הטריטוריאליסטית (יט"א)]] בראשותו של [[ישראל זנגוויל]], לשכה בברלין מטעם [[חברת עזרה של יהודי גרמניה|אגודת עזרה (Hilfsverein)]], לשכה בארצות הברית מטעם ה-[[Industrial Removal Office) IRO)]], וכן לשכות של [[ציונות|התנועה הציונות]] – האחת מטעם [[הוועד האודסאי]], והשנייה הייתה מ[[המשרד הארצישראלי|המשרד הארץ ישראלי]] בניהולו של [[ארתור רופין]]. לשכות אלה פעלו בכדי לסייע למהגר היהודי לקבל את ההחלטה הנכונה עבורו לאן להגר. אנשי הלשכות לא עודדו בשום דרך שהיא הגירה אל אחת מארצות היעד אלא פעלו בכדי לסייע למהגר לממש את החלטתו. לשכות אלה היו לעיתים לא מתואמות ביניהן ואף התחרו זו בזו.<ref name=":1">{{צ-מאמר|מחבר=מרגלית שילה|שם=לשכת המודיעין של שיינקין ביפו|כתב עת=הציונות י"ז (1993)|עמ=40-45}}</ref><ref>הצפירה, י"ב בשבט תרס"ה (18.1.1905)</ref><ref>{{צ-ספר|מחבר=גור אלרואי|שם=המהפכה השקטה: ההגירה היהודית מהאימפריה הרוסית 1875-1924|מו"ל=ירושלים|שנת הוצאה=2008|עמ=9-17}}</ref>
[[קובץ:Hirsch.jpg|ממוזער|178x178px|מייסד יק"א, הברון מוריס דה-הירש]]
 
 
== לשכות המודיעין של יק"א בתחום המושב ==
החברה להתיישבות יהודית, הייתה הראשונה להקים מערך של לשכות מודיעין עבור המהגר היהודי. בשנת 1904, נפתחה לשכת המודיעין בעיר [[סנקט פטרבורג|סנט-פטרבורג]] ומשנה זו הייתה יק"א המוסד הפילנטרופי היהודי החשוב ביותר שעסק וטיפל בכל ענייני ההגירה באימפריה הרוסית ובתחום המושב.<ref name=":0" />
 
בנוסף ללשכת המודיעין של יק"א בסנט-פטרבורג, פעל בתחום המושב גם ארגון "[[הוועד האודסאי]]" (קישור לערך מורחב בויקיפדיה), אשר קיבל היתר רשמי לפעול במרחב [[אודסה]] בשנת 1890. בחודש ינואר של שנת 1905, הקים הוועד האודסאי את לשכת המודיעין שלו בעיר.<ref name=":1" />
 
לאור הקמת הלשכות בסנט-פטרבורג ובאודסה ובהמשך למאמץ של הארגונים היהודים לייעץ, לסייע ולהכווין את ההגירה היהודית וכן כתוצאה מהביקוש ההולך והגובר, החלו לקום ברחבי האימפריה הרוסית לשכות מודיעין נוספות בהובלתה ובהנהגתה של יק"א. כך למשל, בשיא תקופת ההגירה, עמד מספר הלשכות הפעילות בתחום המושב על 507. הייעוץ בלשכות המודיעין של יק"א ניתן ללא כל תמורה כספית.<ref>ארכיון יאנובסקי, אצ"מ, Emigration, A156, תיק 26, עמ' 4</ref>
99

עריכות