הבדלים בין גרסאות בדף "לשכות המודיעין של יק"א בתחום המושב"

אין תקציר עריכה
מרבית המהגרים היהודים במהלך השנים 1881-1924, כ-שני מיליון איש לערך, בחרו להגר [[ארצות הברית|לארצות הברית של אמריקה]] והיתר נדדו ל[[ארץ ישראל]], [[ארגנטינה]], [[קנדה]], [[דרום אפריקה]] ו[[אוסטרליה]].<ref name=":5" /> ההגירה היהודית הייתה חלק מתנועת הגירה רחבה הרבה יותר אשר כללה את מעברם של למעלה מ-50 מיליון מהגרים מרחבי מזרח אירופה בין השנים 1865-1915.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=גור אלרואי|שם=ההגירה היהודית לארץ ישראל ולארצות הברית בראשית המאה ה-20: ניתוח דמוגרפי|כתב עת=מגמות: רבעון למדעי ההתנהגות, 48 (2012)|עמ=463}}</ref> ההגירה היהודית ההמונית שינתה באופן משמעותי את העם היהודי מבחינה דמוגרפית, כלכלית, חברתית ותרבותית. בתקופת ההגירה הגדולה כ-72% מהמהגרים היהודים יצאו מגבולות האימפריה הרוסית, 16% יצאו מהאימפריה האוסטרו-הונגרית, 4% מרומניה והיתר מאנגליה, קנדה וגרמניה.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Liebman Hersch|שם=Jewish Migrations During The Last Hundred Years|כתב עת=The Jewish People: Past And Present, vol.1, New York, 1946}}</ref> את ההגירה היהודית ההמונית של סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 מייחסים החוקרים למספר סיבות עיקריות: גידול דמוגרפי משמעותי של האוכלוסייה בשטחי האימפריה הרוסית<ref>{{צ-ספר|מחבר=Barbara Anderson|שם=Human Fertility in Russia Since the Nineteenth Century|מו"ל=New Jersey|שנת הוצאה=1979|עמ=3-14}}</ref> וכתוצאה מכך היווצרות של עוני ודלות משאבים למשפחות<ref>{{צ-ספר|מחבר=גור אלרואי|שם=המהפכה השקטה: ההגירה היהודית מהאימפריה הרוסית 1875-1924|מו"ל=ירושלים|שנת הוצאה=2008|עמ=36}}</ref>, תחילתו של תהליך תיעוש נרחב בשטחים האלה החל מסוף שנות ה-70 של המאה ה-19<ref>{{צ-ספר|מחבר=Malcom E. Falkus|שם=Industrialisation of Russia: 1700-1914|מו"ל=London|שנת הוצאה=1972|עמ=51}}</ref>, מהפכה בתחום התחבורה ההמונית ופיתוח תעשיית הרכבות, והספינות<ref>{{צ-ספר|מחבר=גור אלרואי|שם=המהפכה השקטה: ההגירה היהודית מהאימפריה הרוסית 1875-1924,|מו"ל=ירושלים|שנת הוצאה=2008|עמ=41-43}}</ref>, וכן אנטישמיות ופוגרומים שהלכו והתרחבו בראשית המאה ה-20.<ref>{{צ-ספר|מחבר=John D. Klier and Shlomo Lambroza|שם=Pogroms: Anti-Jewish Violence in Modern Russian History|מו"ל=New York|שנת הוצאה=1992}}</ref> בניגוד לימינו, שבהם המהגר נדרש לדרכון ולאשרת כניסה לארץ היעד, בימים ההם לא היה צורך במסמכים אלה כלל. המהגר נדרש להוכיח שמצב בריאותו תקין ושיש בידו סכום כסף מינימלי.<ref name=":5" /> בראשית חודש ינואר של שנת 1925, סגרו הרשויות בארצות הברית את שערי ההגירה ולא אפשרו יותר כניסה חופשית לשטחי ארצות הברית. בכך הגיעה לסיומה ההגירה היהודית ההמונית לצפון אמריקה.<ref>{{צ-ספר|מחבר=גור אלרואי|שם=המהפכה השקטה: ההגירה היהודית מהאימפריה הרוסית 1875-1924|מו"ל=ירושלים|שנת הוצאה=2008|עמ=21}}</ref>
 
{{ציטוט|אנגלית=|תוכן=..אנחנו נוסעים לאמריקה! איפה היא אמריקה? – אינני יודע. רק זאת אני יודע, שהיא רחוקה, רחוקה נורא. .. כשמגיעים מפשיטים אותך שם עירום ומסתכלים לך בעיניים. אם העיניים שלך בריאות, טוב. אם לא, תיסע, במחילה, בחזרה!|מקור=שלום עליכם, מוטל בן פייסי החזן, תל אביב, 1999, עמ' 89}}
 
== רקע להקמת לשכות המודיעין ==
על רקע גל ההגירה הגדול של יהודי תחום המושב, התגלו קשיים משמעותיים בדרכם של המהגרים אל הארץ החדשה. קשיים אלה כללו נושאים לוגיסטיים וכן מעשי נוכלות רבים במעברי הגבול ובדרכים.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=גור אלרואי|שם=ההגירה היהודית לארץ ישראל ולארצות הברית בראשית המאה העשרים: ניתוח דמוגרפי|כתב עת=מגמות: רבעון למדעי ההתנהגות, 48 (2012)|עמ=463}}</ref> קשיים גדולים אלה ובמיוחד מעשי הנוכלות של ה'סוכנים והמתווכים' קיבלו ביטוי בספרות הזמן ובמיוחד בספרו של [[שלום עליכם]], [[מוטל בן פייסי החזן]] המתאר את קורותיה של משפחה יהודית שהיגרה מתחום המושב לארצות הברית. כך למשל בעת מעבר הגבול [[רוסיה|הרוסי]], נזקקה המשפחה לסיוע של 'סוכנים' מקומיים אשר הבטיחו להעבירם את הגבול אך בפעול ניסו לשדוד אותם מרכושם.
99

עריכות