הבדלים בין גרסאות בדף "טוף"

הוסרו 674 בתים ,  לפני 4 שנים
מחיקת טוף מרום גולן והעברת הפסקה לערך "סקוריה"
(←‏שימושי הטוף: וליציקות בטון לאחר עירבוב עם סיד)
(מחיקת טוף מרום גולן והעברת הפסקה לערך "סקוריה")
==שימושי הטוף==
[[קובץ:Tuffstein bild1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[מחצבה|מחצבת]] טוף ב[[גרמניה]]]]
לעומת זאת, בעולם יש לטוף חשיבות כלכלית מועטה.
בארץ הצליח מפעל "טוף [[מרום גולן]]" לשכנע גננים רבים להשתמש בטוף מרוסק כתחליף לקרקע גידול. למצע המבוסס על טוף כמה יתרונות בהשוואה לקרקע רגילה: הטוף שומר על יציבות המבנה לאורך שנים, הטוף נקי מזרעי עשבים, הטוף הוא מצע יציב שאין בו חלקיקי [[חרסית]].
על פי אתר המפעל, 70% מהחממות בארץ משתמשות בטוף כמצע גידול, וכן משתמשים בו גם בשטחים פתוחים, לדוגמה בגינון של [[מיני ישראל]]. כן נוהגים להשתמש באבן הטוף המרוסק גס לחיפוי על אדמה באדניות למניעת לכלוך והתזת בוץ על קירות הבית בחורף.
 
לעומת זאת, בעולם יש לטוף חשיבות כלכלית מועטה.
*"פפרינו" (Peperino) – סוג של טוף טראכיטי היה בשימוש כאבן בניין ברומא ובנאפולי.
*"[[חומר פוצולני|פוצולנה]]" (Puzzuolana) - סוג של טוף בסיסי שעבר בליה כימית שנהגו לכרות סמוך לנאפולי ושימש כ[[מלט]] וליציקות בטון לאחר עירבוב עם סיד, אך כיום נהוגים לקרוא בשם זה למספר חומרים שאינם תמיד בעלי אופי זהה.
*"טראס" (Trass) - סוג של טוף טראכיטי ספוגי שנעשה שימוש נרחב באזור ה"איפל" בגרמניה עבור בטון חסין מים.
בישראל משווקת חברת "טוף [[מרום גולן]]" סלעים מרוסקים לצרכי גינון, אולם אין מדובר בטוף אלא בסלעי [[סקוריה]].
 
==לקריאה נוספת==