מוראה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
שורה 4:
לאחר כיבוש [[האימפריה הביזנטית]] ב[[מסעי הצלב|מסע הצלב הרביעי]] על ידי הפרנקים (הכינוי ל[[קתולים]] שיצאו למסעות הצלב מארצות מערב [[אירופה]]), הוקמו על חורבותיה מספר יחידות מדיניות חדשות.
 
שתי קבוצות של פרנקים כבשו את אזור הפלופונסוס, והקימו בה מספר בריתות רופפות השולטות על אוכלוסייה יוונית תחת שלטון שליטים פרנקים. אזור הפלופונסוס כולו נקרא מוראה, והוא חולק בין היחידות המדינית של הפרנקים, שהחשובה בהם הייתה [[נסיכות אכיאהאכאיה]], ובין [[האימפריה של ניקאה]] ואזורי שליטה של [[ונציה]].
 
הנסיך הבולט ביותר במוראה היה הנסיך [[גיום השני וילאהרדואין]], שליטה של [[נסיכות אכיאה]]אכאיה, שביצר את העיר [[מיסטרס]], לא רחוק מ[[ספרטה]], והפך אותה לבירתו. לאחר הפסדו של גיום ב־[[1259]] ל[[האימפריה הביזנטית|אימפריה הביזנטית]] המחודשת (שליטי ניקאיה, ולאחר מכן [[קונסטנטינופול]]), עבר חלק גדול מממלכתו אליה.
 
לאחר מותו, ועם נישואי בתו ויורשת העצר עם פיליפ בנו של [[שארל הראשון, מלך נאפולי וסיציליה|שארל הראשון מאנז'ו]] מלך [[סיציליה]] ו[[נפולי]], השתלטה מלכות נאפולי על נסיכות אכיאהאכאיה. ב-[[1348]] הקימו הביזנטים יחידה אוטונומית בדרום הפלופונסוס, וזו הייתה ל[[דספוטט מוראה]]. הדספוטט השתלטה בהדרגה על כל חצי האי עד להשתלטותה המוחלטת על כל הפלופונסוס ב־[[1430]], השתלטות שהופרעה זמנית ב־[[1383]] על ידי גדוד שכירים מ[[נווארה]] שכבש לעצמו חלק גדול ממוראה.
 
ה[[האימפריה העות'מאנית|טורקים]] כבשו את מוראה בין השנים [[1458]]-[[1460]]. הטורקים שלטו בחצי האי עד [[מלחמת העצמאות היוונית]] בתחילת [[המאה ה-19]] (למעט תקופה קצרה בין [[1685]] ל-[[1714]] שבה השתלטו שוב הוונציאנים על הפלופנסוס), ומאז הופסק להתייחס אל הפלופונסוס כמוראה.