פלישת בעלות הברית לאיטליה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 77:
==המשך התקדמות בעלות הברית==
לאחר שביססו את אחיזתם בחוף סאלרנו המשיכה [[הארמייה החמישית (ארצות הברית)|הארמייה החמישית]] ופנתה לצפון מערב לעבר [[נאפולי]]. הארמייה השמינית התקדמה לאורך החוף [[הים האדריאטי|האדריאטי]] ותפסה את שדות התעופה שליד [[פוג'ה]] ב-[[27 בספטמבר]]. שדות התעופה שליד פוג'ה הפכו אותה למטרה עיקרית של בעלות הברית. תפיסתם איפשרה למטוסי בעלות הברית להגיע למטרות ב[[צרפת]], [[גרמניה]] ו[[הבלקנים]]. ב-[[1 באוקטובר]] כבשה הארמייה ה-5 את [[נאפולי]] והגיעה לנהר [[וולטורנו]] ב-[[6 באוקטובר]]. הנהר היה מכשול טבעי, שהבטיח מפני מתקפת נגד בכיוון נאפולי. מאחוריו היה קו מגננה חזק של הגרמנים, שלא איפשר התקדמות ללא היערכות וקבלת אספקה ראויה. במקביל התקדמו הבריטים בחוף האדריאטי מ[[קמפובאסו]] ל[[לארינו]] ו[[טרמולי]] על נהר הביפרנו. הארמייה השמינית אף היא נאלצה לעצור. התקדמותה המהירה מ"בוהן המגף" ועד לפוג'ה דרשה היערכות לוגיסטית רצינית, ולאחר סיומו החיובי של הקרב בסאלרנו, ותפיסת פוג'ה, לא היה כל צורך חיוני בהמשך ההתקדמות.
בתחילת אוקטובר החזיקו בעלות הברית בכל דרומה של איטליה, ועמדו בפני קו הוולטורנו, שהיה אך הראשון מבין קווי מגננה שנערכו לרוחבה של איטליה. הגרמנים נסוגו באיטיות ובעיקשות, והרוויחו את הזמן הדרוש להקים קווי מגננה נוספים מאחור, כאשר החזקים שביניהם הוצבו דרומית לרומא. המערכה האיטלקית הפכה מעתה למערכת התשה ושחיקה אל מול יריב מוכשר ומיומן, הנעזר בתנאי השטח הטבעיים ותנאי מזג האוויר על מנת להתגבר על חסרונו בציוד ובעליונות אווירית.
| |||