ידידיה כהן – הבדלי גרסאות

ידידיה כהן נולד ב-1936 ב[[חיפה]] לאלכסנדר, ששימש מהנדס העיר [[בני ברק]] במשך 33 שנה,{{הערה|{{מעריב|אורי דן|מהנדס העיר הלך למעצר|1959/06/16|00204}}}} ולקלרה-ברוריה כהן, בן בכור להוריו (מתוך עשרה ילדים{{הערה|{{מעריב|מיכל אבנור|יום הולדת לסבא של חמישים נכדים|1982/10/15|03704}}}}{{הערה|שם=שלי|{{הארץ|אבנר אברהמי|שלי כהן|1.1384428|6 בפברואר 2007}}}}). אביו היה אחיהם הגדול של השופט [[חיים הרמן כהן]], של סגן ראש [[המוסד]] [[שלמה כהן-אברבנאל]] ושל [[ליאו כהן]], מראשי תנועת [[הצופים היהודים]] וממקימי המחתרת היהודית ב[[צרפת]], שנרצח ב[[אושוויץ]]. בגיל שנה עבר עם הוריו לקבוצת רודגס (כיום [[קבוצת יבנה]]), וכשהיה בן שלוש עברו ל[[רמת גן]]. אמו נפטרה כשהיה צעיר, ואביו נשא את שלי לבית נורדהיים, [[ניצול השואה|ניצולת השואה]] מ[[הולנד]], [[אלמנה]].{{הערה|שם=שלי}} למד בבית הספר היסודי "מוריה" ב[[תל אביב]], ב[[ישיבת בני עקיבא כפר הרואה|ישיבת בני עקיבא בכפר הרא"ה]], בבית הספר תיכון ב[[בני ברק]], ב[[ישיבה|ישיבת]] [[כנסת חזקיהו]] ב[[זיכרון יעקב]] ובמחזור הראשון של ישיבת [[כרם ביבנה]]. היה חבר גרעין איתנים של [[בני עקיבא]] ושילב שירות ב{{ה|נח"ל המוצנח}} ומגורים ב[[קיבוץ]] [[בני דרום|כפר דרום]]. כשהקיבוץ הפך ל[[מושב]] (ה[[מושב שיתופי|מושב השיתופי]] [[בני דרום]]) עברה המשפחה ל[[קיבוץ סעד]] שב{{ה|נגב}}.