אבראהים פאשא – הבדלי גרסאות

ב-[[1819]] חזר איברהים פאשה במסע ניצחון ל[[קהיר]]. בקהיר סייע איברהים לקולונל הצרפתי סֶב הידוע גם כ[[סוליימן פאשה]], שנשכר כדי לאמן את הצבא המצרי בשיטות אירופיות. ב-[[1824]] נתמנה איברהים להיות מושל [[מוראה]] ( השם שבו נקרא חצי האי [[פלופונסוס]]) על ידי הסולטאן [[מהמוט השני]]. איברהים נתבקש לסייע לסולטאן במאבקו נגד היוונים במסגרת [[מלחמת השחרור היוונית]] (1821 - 1832). הוא יצא בראש שייטת וצבא בן 17,000 חיילים לפלופונסוס. מסעו נתקל בקשיים בגלל חששו מספינות האש היווניות ובשל התקוממות מלחיו היוונים, אולם לבסוף הצליח לנחות בפלופונסוס, להשתלט על שטחים נרחבים ביוון, ולפגוע בתושביה. הוא החריב שטחים נרחבים ומכר את תושביהם לעבדים במצרים. מעשי האכזריות והדיכוי שלו כנגד אוכלוסייה נוצרית עוררו זעזוע במערב, ומעצמות המערב התערבו במלחמה, איברהים הובס ב[[קרב נאווארינו]] ו[[חיל משלוח]] צרפתי נחת ביוון ב-[[1827]]. לבסוף כפו עליו מעצמות המערב להיכנע באוקטובר [[1828]], ואיברהים נאלץ לעזוב את יוון.