יעקב בירב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הסרת קטלוג כפול
שורה 25:
נולד בעיר מקדה, הסמוכה ל[[טולדו]], אשר ב[[קסטיליה (אזור היסטורי)|קסטיליה]], [[ספרד]] לאביו רבי משה. למד בצעירותו תורה מפי רבי [[יצחק אבוהב (גאון קסטיליה)]] עד שגורש ב[[גירוש ספרד]], בהיותו בגיל שמונה עשרה, והגיע ל[[צפון אפריקה]]. תוך זמן קצר הבחינו בכשרונו והוא הפך להיות [[רב]]ה של ה[[קהילה]] ה[[יהדות|יהודית]] הגדולה ב[[פאס]] אשר ב[[מרוקו]]. בשנת רנ"ג (1493) עבר לעיר [[תלמסאן]], שב[[אלג'יריה]]. עם פלישת צבאות הספרדים למגרב בשנת 1510 עבר ל[[מצרים]]. שם היה אחד מחברי בית הדין של הנגיד רבי [[יצחק שולאל]]. הרב בירב עלה לארץ ישראל עוד בטרם הכיבוש העות'מאני (1516) לירושלים, וקרוב לוודאי ששימש כראש ישיבה בירושלים עד 1519, אז חזר למצרים בשל מצוקה כלכלית קשה. במצרים עסק גם במסחר עד שעלה שוב לארץ ישראל והתיישב ב[[צפת]] ב-[[1524]] (ייתכן ועלה אף לפני שנה זו).
 
בצפת עמד בראש ישיבה והיה הדמות המרכזית בחיי הרוח של העיר עד לפטירתו בשנת ש"ו (1546){{הערה|משולם פישר בעהר, דברי משלם עמוד 153}}. היה רבם של כל רבני צפת בדורו. ביניהם, ר' [[יוסף קארו]], ורבי [[משה מטראני]] (המבי"ט).
ב-1538 ביקש לחדש את הסמיכה, ובעקבות כך פרץ פולמוס גדול, בעטיו עזב ל[[דמשק]].