מרונים – הבדלי גרסאות

כל הזרמים המרונים בלבנון יצרו קשרים טובים עם ראשי היישוב היהודי בארץ ישראל והקהילות היהודיות בעולם מאז שנות השלושים. כל דאגתם הייתה לשמור על קיומם וחירותם בארצם וניסו לחפש מיעוטים אחרים נוספים בסוריה ועירקועיראק שיוכלו להיות בני בריתם כמשקל נגד לרוב הערבי באזור. עדות לכך אפשר למצוא בארכיונים שונים בארץ שמעידים על תמיכת הארמים מרונים בזכות היהודית לבית לאומי ואף הבריחו את יהודי השואה וסוריה הנרדפים דרך לבנון את עבר הגבול דרך האחיהם המרונים שהתגוררו ביישובים בירעם וקלייעא ומשם לסוכנות היהודית או למטולה. הייתה אפילו יחידה צבאית מרונית "גב"ס" גיוס בלתי סדירים שלא לגמרי צה"לית אבל קיבלה הדרכה, נשק ופקודות מקציני צה"ל ופעלה מאחרוי קווי האויב להברחת אותם יהודים. הפטריארך הארמי מרוני מציין באחד הנאומים במהלך ביקורו בבית הכנסת בביירות: "היהודים הם לא רק אבותינו אלא גם אחינו, אבותיכם הם אבותינו, אנחנו בני אותו גזע ושפתנו הארמית ושפתכם העברית קרובות אחת לשנייה, אנו מתפללים שאלוהים יציל את היהודים מהרדפיות באירופה ובפלשתינה". הארכיבישוף מובארק הסויף וציין: "אני רוצה להבטיח לכם בני ישראל אשר גורשתם מאירופה ולא התקבלתם בפלשתינה שיש לנו ולכם מקום בלבנון ואנו פועלים אצל הרשויות (המנדט הצרפתי) להשגת מטרה זו. הארכיון הציוני במחקר שלו על הארמים מרוני מגדיר אותם בפירוש כאוכלוסייה ארמית ששמרה על לאומיותה ודתיותה מאז הפלישה הערבית במאה השביעית ומציין שיש קווי דמיון בין שני המיעוטים שכנראה ימשיכו לתרום אחד לשני גם בעתיד.