דיין (הלכה) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
AddMore-III (שיחה | תרומות) אז? היו דיינים הרבה לפני. ודאי שגם בבי"ד פרטיים. |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: הווירטואלי, \1ייחודי, \1 |
||
שורה 6:
בתקופת [[ספר שופטים|השופטים]] שלאחר [[יציאת מצרים]] וקודם [[ממלכת ישראל המאוחדת]] שימשו חלק מהשופטים כדיינים, בנוסף להיותם מנהיגי העם (תפקיד זה כתוב במפורש אצל [[דבורה הנביאה]]).
עם ביטול הסנהדרין בזמנו של [[רבן גמליאל השישי]] והתבטלות ה[[סמיכה לרבנות]] במובנה המקורי, הצטמצמו מאוד סמכויות השפיטה של הרבנים. כיום מוסמכים דיינים לדון רק בדיני ממונות נפוצים (הלוואות, פיקדונות, גזלות, וכדומה, אבל לא דיני קנסות), דיני אישות (נישואין, גירושין, ייבום, עגינות וכדומה) וקבלת עדים. סמכות זה נשאבת מהגדרת "שליחותייהו קעבדינן" ([[ארמית]]: אנו עושים שליחותם [=של החכמים הסמוכים];
אף על פי שלדיינים שאינם סמוכים בימינו עדיין יש כוח לדון בדברים מסוימים, מבחינה מעשית הם לא מיישמים זאת בכל התחומים.{{הערה|לדוגמה, בימינו, ככלל, לא נוהגים לבצע [[ייבום]] אלא רק [[חליצה]].}}
שורה 30:
{{ציטוט|תוכן=הנוטל שכרו לדון - דיניו בטילים, [[עדות|להעיד]] - עדותיו בטילין, [[מי חטאת|להזות ולקדש]] - מימיו מי מערה, אפרו [[אפר]] מקלה. אם היה [[כהן]] מטמאהו מ[[תרומה גדולה|תרומתו]] - מאכילו ומשקו וסכו, ואם היה זקן - מרכיבו על ה[[חמור]], ונותן לו שכרו כ[[פועל (משפט עברי)|פועל]]|מקור={{בבלי|בכורות|כט|א}}}}
על פי ה[[תוספתא]] ודברי [[אביי]] המובאים בגמרא{{הערה|{{בבלי|בכורות|כט|ב}}}}, ההיתר ליטול שכר כפועל, הוא כ"פועל בטל של אותה מלאכה". [[רבנו חננאל]] ביאר שהכוונה למדרגת שכר של פועל [[אבטלה|מובטל]], שמוכן לעבוד אפילו תמורת תשלום נמוך יחסית. [[רש"י]] פירש שהכוונה ל'שכר בטלה', דהיינו התשלום שהיה דורש אדם תמורת ביטולו ממלאכתו למשך הזמן שהקדיש לדיינות. במידה ועבודתו קלה פיזית (כדוגמת עיסוק ב[[אבן חן|אבני חן]]), שכר הבטלה שידרוש יהיה קרוב לשכר שהיה משתכר מהמלאכה, ומאידך אם הוא עוסק בעבודה פיזית קשה (כדוגמת [[נגר]]), יהיה מוכן להסתפק בתשלום נמוך בשביל להשתחרר ממנה. מדברי [[תוספות]] עולה שדיין קבוע שכלל אין לו מלאכה, רשאי ליטול שכר עבור אובדן האפשרות להתפרנס באופן אחר. בעקבות כך נכתב בטור וב[[שולחן ערוך]] שהמנהג הרווח בכל ישראל הוא, שישנה קופה ציבורית שממנה מתפרנסים הדיינים.{{הערה|"[http://www.etzion.org.il/he/%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%93%D7%A3-%D7%A7%D7%94-%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%98%D7%9C-%D7%A9%D7%9B%D7%A8-%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%9F הנוטל שכר לדון], באתר בית המדרש
===במדינת ישראל===
עד [[1977]] הייתה משכורתם של הדיינים בבתי הדין הרבניים במדינת ישראל נמוכה ממשכורת השופטים, אך אז הוחלט להגדיר את הדיינים כ'צמודי שופטים', ששכרם הוא הגבוה ביותר מכל מגזרי עובדי המדינה בישראל.
נכון ל-[[2015]] שכר היסוד של דיין מתחיל הינו כ-25 אלף ש"ח, כאשר ישנה תוספת לדיינים ותיקים, אבות בית דין וחברי [[בית הדין הרבני הגדול]], ששכר היסוד שלהם מגיע עד לכ-35 אלף ש"ח{{הערה|[https://www.nevo.co.il/law_word/Law06/tak-7486.pdf קובץ התקנות 7486 מינואר 2015], אתר 'נבו'}} בנוסף לשכר היסוד זוכים דיינים לתוספות [[ותק]], [[תוספת יוקר]] והטבות
==מעורבות דיינים בפעילות פוליטית==
| |||