עמידות לאנטיביוטיקה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: תעשיי\1 |
|||
שורה 37:
בארצות הברית נעשה מחקר על [[גנטמיצין]](gentamicin), האנטיביוטיקה הנפוצה ביותר שם בלולי פטם מסוג [[ברוילר]]. על פי המחקר, בקרב עובדי תעשיית העוף הסיכוי להימצאות [[אי קולי]] עמיד לגנטמיצין גבוה פי 32 מאשר באוכלוסייה הכללית. יתרה מזאת, עובדי תעשייה זו נמצאו בסיכון גבוה בהרבה להימצאות חיידקים עמידים לטווח רחב של אנטיביוטיקה{{הערה|1=http://citeseerx.ist.psu.edu/viewdoc/download?doi=10.1.1.274.1516&rep=rep1&type=pdf}}.
החיידק העמיד [[MRSA]] (סטאפילוקוקוס זהוב עמיד למתיצילין) פיתח עמידות לכל סוגי הפניצילין והצפלוספורין, שהן התרופות הנהוגות לטיפול בסטאפילוקוקוס זהוב. מחקרים שנעשו בארצות הברית מצאו מושבות של MRSA אצל אנשים הגרים בסמיכות לתעשייה. עם זאת בארצות הברית קיימים חוקים המגבילים גישה למתקני תשיית בעלי החיים (חוקי [[אג גאג]]), לכן החוקרים התקשו לערוך מחקר כלל ארצי על החיידקים
MRSA מטופל בעזרת [[ואנקומיצין]], האנטיביוטיקה היחידה שעדיין יכולה לו, אך כבר התפתחו זנים שעמידים גם לואנקומיצין. ואנקומיצין הוא אנטיביוטיקה מקבוצת ה[[קבוצות אנטיביוטיקה|גליקופפטידים]] והוא אסור לשימוש בתעשיית בעלי חיים בגלל חשיבותו לרפואת בני אדם. אך תכשיר אחר מאותה קבוצה, אבופארצין (avoparcin) נפוץ בשימוש כזרז גדילה. מחקר מצא חיידקי [[streptococcus|אנטרוקוקוס]] עמידים הן לאבופרצין והן לואנקומיצין בחיות קטנות בשתי חוות נפרדות, אף שהחיות לא קיבלו ואנקומיצין. בדיקה גנטית הראתה שרצף הדנ"א מהחוות זהה לזה שבאנטרוקוקוס מבית החולים. פירוש הדבר שהדמיון במבנה של שתי האנטיביוטיקות מאותה קבוצה, סלל את הדרך גם לעמידות לואנקומיצין{{הערה|1= http://jac.oxfordjournals.org/content/34/4/507.abstract?ijkey=e8dbe36dcd19c7517611fb71dcdc1887c4444e5a&keytype2=tf_ipsecsha }}.
| |||