תקרת שכר (ספורט) – הבדלי גרסאות

ב[[ספורט#המקצוענות והתקנות בספורט|ספורט מקצועני]], '''תקרת שכר''' היא [[חוק]] או [[הסכם קיבוצי]] המגביל את הסכום שקבוצה יכולה לשלם ל[[ספורטאי|שחקניה]] כ[[משכורת]]. הגבול נקבע על ידי הגבלה יחידנית (הגבלת משכורת לשחקן בודד) או הגבלה קבוצתית (הגבלת הסכום הכולל של המשכורות שהקבוצה משלמת לשחקניה), או על ידי שתי ההגבלות יחד. מספר ליגות ספורט מקצועניות אימצו את שיטת תקרת השכר, בכדיכדי להפחית את העלויות הכוללות של שכר השחקנים ובכדי ליצור שוויון ו[[תקן|סטנדרט]] אחיד בין כל קבוצות הליגה.

ההתייחסות להגבלת השכר באופן טבעי כ"תקרה" ולא כ"רצפה" נובעת מהעובדה שרוב הליגות המשתמשות בהגבלה עושות זאת כדי ליצור שיוויוןשוויון. גורמים המונעים שוויון נובעים מכך שרוב ליגות הספורט (וספורט בכלל) מתנהלות באופן [[קפיטליזם|קפיטליסטי]] המעודד תחרות, ובדרך כלל קבוצות מסוימות מרוויחות יותר מהשאר (עקב זכייה בתארים או שוק גדול יותר). בכדיכדי להשאיר את התחרות בשוויון, כך שלכל קבוצה יהיה סיכוי לתואר, יש לשים "תקרה" דווקא, כדי שהשכר לא יעלה יתר על המידה.