יהושע מרדכי ליפשיץ – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
AddMore-III (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: רישיו\1 |
||
שורה 2:
'''יהושע מרדכי ליפשיץ''' ([[1829]]? – [[2 באוגוסט]] [[1878]]) היה [[לקסיקוגרפיה|מילונאי]], [[בלשן]] וסופר [[יהדות רוסיה|יהודי יליד רוסיה]]. ליפשיץ היה אבי ה[[יידישיזם]] והראשון שקרא להעניק ל[[יידיש|ניב היהודי-גרמני]] מעמד של שפה בפני עצמה.
ליפשיץ נולד ככל הידוע ב[[ברדיצ'ב]] שב[[תחום המושב]]. מעט ידוע על חייו המוקדמים, אך ברור שהשתייך ל[[תנועת ההשכלה]], שאנשיה הקפידו על כתיבה בעברית צחה ובזו לניב היהודי כז'רגון בלול. במקביל רכש חינוך כללי מקיף במדעים ובשפות זרות, והשתלם בכימיה, פיזיקה, מתמטיקה, צרפתית, גרמנית ורוסית. הוא אף ערך ניסויים מדעיים בביתו, ופעם כמעט התעוור בפיצוץ. עוד בשלהי שנות ה-50 הפגין עמדה שחרגה מאוד מהיחס המשכילי המזלזל ללשון המדוברת בפי היהודים. בעוד שהם שאפו להקנות לעם הפשוט עברית מטוהרת מחד ושפות אירופאיות מאידך, הוא השתכנע שהפצת תרבות וחינוך בקרב ההמונים תעשה בצורה מיטבית בשפתם שלהם והחל לייקר אותה: הוא ראה בה את שפת-האם האותנטית של העם, בעלת חשיבות גדולה משלה, הרבה יותר מהמליצות העבריות המצועצעות שנקטו משכילי דורו והיו מובנות בקושי לבכירי תלמידי הישיבות. משכילים אחרים השתמשו ביהודית אף הם לצרכים כאלו, אך הקפידו להדגיש כי הם עושים זאת מחוסר ברירה. ב-1861 ניסה להשיג
באותה תקופה הגיע לברדיצ'ב הסופר המשכילי הצעיר [[שלום יעקב אברמוביץ']]; ידוע שהיה זה ליפשיץ ששכנע אותו להרפות מן הכתיבה העברית ולהקדיש מקום גם ללשון העם, שאברמוביץ' הפך לאבי הספרות המודרנית שלה. אז חברו שניהם ללחוץ על [[אלכסנדר הלוי צדרבוים]], עורך עיתון "[[המליץ]]", להוציא מוסף בניב היהודי. צדרבוים השתכנע שלדבר היה פוטנציאל כלכלי ניכר וב-1862 החל לצאת המדור "קול מבשר", שאכן היה להצלחה גדולה. ב-18 ביוני 1863 פרסם בו ליפשיץ מאמר סמינלי, "דיא 4 קלאסען" ("ארבע הממלכות", במובן של [[מיון עולם הטבע]]). הוא קבע שם {{ציטוטון|דיא יודישע לשון איז אינזער מיטערשפראכע}}, "הלשון היהודית היא שפת אמנו", והדף את הטענות שמדובר בדיאלקט נשחת בנימוק שלפי קו מחשבה זה, הצרפתית היא [[לטינית וולגרית]] משובשת. כך הפך ליפשיץ, כדברי דוד כ"ץ, ל"[[יידישיסט]] המודע הראשון."
| |||