|
[[קובץ:Dupré - Ali Pasha.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פרט מתוך יצירתו של [[לואי דופרה]], "עלי פאשהפאשא מיואנינה צד באגם בוטרינט" ([[1825]])]]
'''עלי פאשהפאשא''' (ידוע גם בכינויים '''עלי פאשהפאשא מטפלנה''', '''עלי פאשהפאשא מיואנינה''' ו'''האריה מיואנינה'''; ב[[אלבנית]]: '''Ali Pashë Tepelena''', ב[[ארומנית]]: '''Ali Pãshelu''', ב[[טורקית]]: '''Tepedelenli Ali Paşa''' וב[[יוונית]]: '''Αλή Πασάς των Ιωαννίνων''' או '''Αλή Πασάς Τεπελενλής''';{{כ}} [[1740]] - [[24 בינואר]] [[1822]]) היה ה[[פאשהפאשא]] ששלט ב[[פשאליק]] יואנינה שבמערב [[רומליה]], בסוף [[המאה ה-18]] ובראשית [[המאה ה-19]].
==חייו==
===ראשית חייו===
עלי פאשהפאשא היה בן למשפחה עשירה מהכפר בצ'ישט שבסמוך לעיר [[טפלנה]] בדרום [[אלבניה]] של ימינו, שבו אביו היה ה[[ביי]]. המשפחה איבדה את הונה ואת מעמדה כשהיה ילד, ולאחר הירצחו של אביו ב-[[1758]], החלה המשפחה, בעידוד אמו של עלי, הנקו, לעסוק ב[[שוד דרכים]]. עלי היה לשודד דרכים שהטיל אימה על האזור, והוא צד את עיניהם של השלטונות ה[[האימפריה העות'מאנית|עות'מאניים]]. ב-[[1768]] נישא לבתו של הפאשההפאשא של [[דלווינה]], והשניים היו לבני ברית.
מעמדו של עלי באימפריה העות'מאנית התחזק בהדרגה, וב-[[1787]] העניק לו ה[[סולטאני האימפריה העות'מאנית|סולטאן]] [[אבדילהמיט הראשון]] את פשאליק [[טריקאלה]], כהוקרה על תמיכתו בו במלחמתו ב[[אוסטריה|אוסטרים]]. ב-[[1788]] השתלט על [[יואנינה]], שהייתה למקום מושבו, ובהמשך ניצל את חולשתה של האימפריה העות'מאנית באותה העת, כדי להשתלט על שטחים נוספים באלבניה, מערב [[יוון]] ו[[פלופונסוס]].
===תקופת שלטונו===
כפאשהכפאשא של יואנינה, הנהיג עלי פאשהפאשא מדיניות עצמאית, שלא תמיד תאמה את רצונותיה של האימפריה העות'מאנית, אך שירתה היטב את האינטרסים שלו. השלטון ב[[קונסטנטינופול]] העדיף מצב זה על פני הפיכתו של עלי לאויב, וגם היה חלש מכדי לכפות עליו את רצונו. כדי שיהיה לו [[נמל]] בטוח בחוף האלבני כרת עלי פאשהפאשא ברית עם [[נפוליאון בונפרטה]], וזה מינה את [[פרנסואה פוקוויל]] ל[[קונסול דיפלומטי|קונסול]] ביואנינה. לאחר חתימת [[חוזה טילזיט]] ב-[[1807]], בו כרתו ה[[צרפת]]ים ברית עם [[רוסיה]], החליף את בני בריתו וחבר ל[[האימפריה הבריטית|בריטים]].
[[קובץ:Ali Pascha von Janina - Sultan Mahmud II - Johann Nepomuk Geiger.jpg|שמאל|ממוזער|150px|ראשו של עלי פאשהפאשא מוגש למהמוט השני]]
[[קובץ:Ali Pashas Grave (Medium).JPG|שמאל|ממוזער|250px|קברו של עלי פאשהפאשא ביואנינה]]
עלי נודע גם באכזריותו כלפי אויביו ומתנגדיו. ב-[[1788]] החריב לחלוטין את העיר ה[[ארומנים|ארומנית]]
[[מוסקופולה]]. בעיר זו, שהייתה מהגדולות והמשגשגות ב[[בלקן]] התגוררו כ-60 אלף תושבים, ומאז חורבנה לא התאוששה. ב-[[1798]] כבש את העיר [[פרווזה]] מידי הצרפתים, ולאחר מכן טבח בתושבי העיר כנקמה על התנגדותם לו. בסביבות אותה שנה הורה על [[הוצאה להורג|הוצאתם להורג]] של 739 תושבי הכפרים גארדיץ' והורמובה, שאבותיהם תקפו את אמו 40 שנה קודם לכן. ב-[[1808]] הוציא להורג לעיני כל את השודד היווני אנטוניס קטסנטוניס, באמצעות ריסוק עצמותיו ב[[פטיש]]. נערות יווניות ביואנינה הואשמו באקראי ב[[ניאוף]], והושלכו בתוך שק ל[[אגם יואנינה]].
ה[[לורד ביירון]], שביקר בארמונו של עלי פאשהפאשא ב-[[1809]], התרשם מעושרו, מנדיבותו ומ[[הכנסת אורחים|הכנסת האורחים]] שלו, אך גם תיאר אותו כ"עריץ חסר רחמים, שאחראי למעשים אכזריים ונוראים" וציין כי הוא "ברברי כשם שהוא לוחם מצליח"{{הערה|1="[http://www.albanianhistory.net/texts19/AH1809_1.html Lord Byron: Letters on Albania]", Texts and Documents of Albanian History (Robert Elsie ed.)}}.
===נפילתו===
ב-[[1820]] הורה עלי פאשהפאשא על הוצאתו להורג של אחד מיריביו בקונסטנטינופול. [[מהמוט השני]] ראה בכך פגיעה בריבונותו, ודרש מעלי לוותר על כסאו, אך זה סירב להתפטר. בתגובה, שלח מהמוט השני כ-20 אלף חיילים ליואנינה בפיקודו של [[חורשיט אהמט פאשהפאשא]]. לאירועים אלה הייתה השפעה מכרעת על [[מלחמת העצמאות היוונית]], שהייתה בעיצומה, שכן הסטת הכוחות לעבר יואנינה הקלה על היוונים במלחמתם.
כעבור שנתיים של קרבות, בינואר [[1822]], הצליחו שני סוכנים עות'מאנים להגיע לעלי פאשהפאשא, שהסתתר במנזר על האי שבאגם יואנינה. עלי סירב להיכנע, באומרו כי "ראשו לא ייכנע כראשו של עבד", אך לבסוף נורה למוות וראשו נשלח לסולטאן. הוא נקבר ב[[מאוזוליאום]] שהוקם בסמוך למסגד של יואנינה.
==קישורים חיצוניים==
* {{ויקישיתוף בשורה|שם=Category:Ali Pasha|תצוגה=עלי פאשהפאשא}}
==הערות שוליים==
| 