|
|
|
==רבותיו==
רבו המובהק{{הערה|1=רבו המובהק = הרב שממנו למד את רוב חוכמתו.
}} היה [[רבי עקיבא]], ממנו למד פלפול ו[[סברא|סברות]], עד שאמרו "סתם משנה - רבי מאיר היא, ואליבא (=ו{{מונחון|אליבא|לפי שיטת)דעת}} דרבי עקיבא". אך הוא מוזכר כתלמידם של עוד כמה תנאים דומיננטים. גם [[רבי ישמעאל]], בר הפלוגתא הגדול של רבי עקיבא, מוזכר כרבו, ממנו קיבל הלכות שהיו מסורות בידו מדורות קודמים{{הערה|{{בבלי|סוטה|כ|א}}}}, וכן [[אלישע בן אבויה]] (המכונה "אחר"), התנא שיצא לתרבות רעה. על כך אומרת הגמרא{{הערה|{{בבלי|חגיגה|טו|ב}}}}: "רבי מאיר - [[רימון מצוי|רימון]] מצא, תוכו אכל, קליפתו זרק". כלומר, למד ממנו רק את הדברים הטובים. רבי מאיר מוזכר בין חמשת התלמידים שנותרו לרבי עקיבא אחרי מות 24,000 התלמידים. הוא הוסמך לרב במסירות נפשו של רבי [[יהודה בן בבא]] בתנאים מחתרתיים באזור שבין [[אושא]] ל[[שפרעם]] (כיום [[צומת סומך]]).{{הערה|תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, [[s:סנהדרין_יד_א|דף יד עמוד א]]}}
==חייו==
|
