פינלנד במשחקים האולימפיים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 47:
ב[[אולימפיאדת אנטוורפן (1920)]] השתתפה פינלנד לראשונה כמדינה עצמאית. 63 ספורטאים פינים נטלו חלק במשחקים, והם זכו ב-34 מדליות, מהן 15 מדליות זהב, מספר שיא של מדליות זהב שפינלנד לא הצליחה לשחזר מאז. בטבלת המדליות דורגה פינלנד במקום הרביעי, אחרי ארצות הברית, שוודיה ובריטניה.
 
גם הפעם בלטו האתלטים הפינים, עם 16 מדליות, מהן 9 מדליות זהב. [[פאבו נורמי]] רשם הישגים דומים להישגיו של קולמיינן בסטוקהולם. הוא זכה במדליות זהב בריצת 10000 מטר, בריצת שדה ובריצת שדה קבוצתית, ובמדליית כסף בריצת 5000 מטר. בדומה לקולמיינן, גם בנורמי דברדבק הכינוי "[[הפינים המעופפים|הפיני המעופף]]". קולמיינן עצמו זכה במדליית זהב ב[[ריצת מרתון]]. אלמר ניקלנדר שיפר את הישגיו מסטוקהולם. הוא זכה במדליית זהב בזריקת דיסקוס ובמדליית כסף בהדיפת כדור ברזל. האלוף האולימפי היוצא בזריקס דיסקוס, ארמאס טאיפאלה, הסתפק במדליית הכסף. [[יוני מיירה]] זכה במדליית זהב בהטלת כידון, [[ארו להטונן]] עשה זאת ב[[קרב חמש]], [[וילהו טולוס]] ב[[קפיצה משולשת]] ו[[וילה פרהלה]] בהדיפת כדור ברזל.
 
בהיאבקות זכו הפינים ב-12 מדליות, בהן 5 מתוך 10 מדליות הזהב האפשריות. זוכי מדליות הזהב היו אמיל ורה ששמר על תוארו מסטוקהולם, אוסקרי פרימן, אדולף לינדפורס, קאלה אנטילה ואיינו ליינו. בני הזוג ולטר ולודוביקה יאקובסון זכו במדליית הזהב ב[[החלקה אומנותית]] (באותה העת עוד לא הונהגו משחקי החורף, ותחרויות החלקה אומנותית היו חלק ממשחקי הקיץ), ובכך הייתה לודוביקה יאקובסון לאישה הפינית הראשונה שזוכה במדליה אולימפית. מדליות נוספות הושגו בקליעה וב[[שחייה תחרותית|שחייה]].