ישראל דנדרוביץ – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏ביוגרפיה: צמצום נפח, יש לתמצת עוד
שורה 4:
==ביוגרפיה==
נולד ב[[ירושלים]] לרב [[משה חיים דנדרוביץ]], ראש [[ישיבת שפת אמת]] לצעירים בירושלים, מחבר סדרת ספרי "אמרי חמד" על הש"ס ועל התורה, וחבר ועדת החינוך של [[חסידות גור]]. אמו בת שבע היא בתו של הרב חיים שלום הלוי סגל, מחכמי [[ישיבת עץ חיים]], מרבני [[מכון הרי פישל]], מחבר ספר "מונחי רש"י" ומהדיר ספר "חוקות הדיינים" ועוד, הוא מיוחס לרבי [[שניאור זלמן מלאדי]], [[בעל התניא]] ועוד. למד בישיבת מאור ישראל ולאחר מכן למד בישיבת [[ישיבת שפת אמת|שפת אמת]] של [[חסידות גור]] בירושלים. נישא לחנה, בת הרב אברהם מילר מירושלים.
למד בישיבת מאור ישראל ולאחר מכן למד בישיבת [[ישיבת שפת אמת|שפת אמת]] של [[חסידות גור]] בירושלים.
נישא לחנה, בת הרב אברהם מילר מירושלים.
 
בשנת תש"ס עבר להתגורר בעיר [[ערד]], שם התמנה כחוקר במכון להוצאת התלמוד הירושלמי. במסגרת זו היה שותף בעריכת מהדורת "דרכי שמחה" על מסכתות שונות מהתלמוד הירושלמי. התמחותו בחקר התלמוד הירושלמי, הביאה אותו לשמש כמגיד השיעורים על כל התלמוד הירושלמי של מערכת השיעורים המוקלטים "[[קול הדף]]", לצידו של הרב [[מיכל זילבר]] מגיד השיעורים על התלמוד הבבלי. השיעורים, מסודרים לפי סדר [[הדף היומי]], והם ניתנים לשמיעה בטלפון או להורדה בנקודות מחשב ייעודיות. בשנת תשע"ג הקים את בית המדרש "באר האבות" בערד, בראשו הוא עומד.
בשנת תשע"ג הקים את בית המדרש "באר האבות" בערד, בראשו הוא עומד.
הרב דנדרוביץ הוא חוקר תורני בכיר במגוון רב של תחומים. בייחוד בסוגת הלמדנות הפופולרית בה הוא מנתח סוגיות תלמודיות בגישה ייחודית. מלבד זאת הוא חוקר פולקלור תורני וחסידי. את תוצאות מחקריו הוא מעלה במאמרים הכתובים בסגנון קולח וייחודי. מאות מאמריו פורסמו במשך השנים בעשרות כתבי עת תורניים, ביניהם: [[מוריה (כתב עת)|מוריה]], [[ישורון (מאסף תורני)|ישורון]], [[המעיין (כתב עת)|המעיין]], [[קובץ בית אהרן וישראל]], [[קול מהיכל]], [[ירושתנו]], [[אור ישראל (מונסי)|אור ישראל]], היכל הבעל שם טוב, [[קול התורה]], פעמי יעקב, אסופות, ויחלק שלל.
מראשית שנת תשע"ה הוא מפרסם מדי שבוע מאמר, בן כאלפיים מילה, ב[[עלון פרשת השבוע]] "במשנת הפרשה".
מסקנות מאמריו והפניות למחקריו מצוטטים בספרים רבים, בהם בספרי יסוד{{הערה|כך למשל: ב[[תלמוד בבלי מהדורת שוטנשטיין]] על [[מסכת סוטה]], דף מט עמוד ב, על דברי הגמרא 'לא תיתני ענוה דאיכא אנא', מצויין לעיין במאמר אודות אמורא בשם אנא. כיוצא בזה, ב[[מסכת אבות]] "משנת ראובן" של [[מוסד הרב קוק]], פרק ה משנה ה, מצויין לעיין במחקרו על בתי כנסיות בירושלים.}} ובספרי ליקוטים פופולריים {{הערה| בסדרות הספרים "מרגליות הש"ס", "דף על הדף" ([[דוד אברהם מנדלבוים]]), '''כמוצא שלל רב''', ועוד.}}.
הרב דנדרוביץ מקורב לאיש הפרסום החרדי [[אברהם בריסק|אברהם איסר בריסק]], יו"ר ובעלים של משרד הפרסום "[[רחל בולטון|בולטון]] פוטנציאל", ומכהן כעורך הראשי במכון "נחלת אבות" של בריסק. במסגרת זו ערך וכתב את '''פירוש הבהיר''' על [[הגדה של פסח]], [[מסכת אבות]], [[שיר השירים]], ועוד.
הרב דנדרוביץ הוא חוקר תורני בכיר במגוון רב של תחומים. בייחוד בסוגת הלמדנות הפופולרית בה הוא מנתח סוגיות תלמודיות בגישה ייחודית. מלבד זאת הוא חוקר פולקלור תורני וחסידי. את תוצאות מחקריו הוא מעלה במאמרים הכתובים בסגנון קולח וייחודי. מאות מאמריו פורסמו במשך השנים בעשרות כתבי עת תורניים, ביניהם: [[מוריה (כתב עת)|מוריה]], [[ישורון (מאסף תורני)|ישורון]], [[המעיין (כתב עת)|המעיין]], [[קובץ בית אהרן וישראל]], [[קול מהיכל]], [[ירושתנו]], [[אור ישראל (מונסי)|אור ישראל]], היכל הבעל שם טוב, [[קול התורה]], פעמי יעקב, אסופות, ויחלק שלל. מראשית שנת תשע"ה הוא מפרסם מדי שבוע מאמר, בן כאלפיים מילה, ב[[עלון פרשת השבוע]] "במשנת הפרשה". מסקנות מאמריו והפניות למחקריו מצוטטים בספרים רבים, בהם בספרי יסוד{{הערה|כך למשל: ב[[תלמוד בבלי מהדורת שוטנשטיין]] על [[מסכת סוטה]], דף מט עמוד ב, על דברי הגמרא 'לא תיתני ענוה דאיכא אנא', מצויין לעיין במאמר אודות אמורא בשם אנא. כיוצא בזה, ב[[מסכת אבות]] "משנת ראובן" של [[מוסד הרב קוק]], פרק ה משנה ה, מצויין לעיין במחקרו על בתי כנסיות בירושלים.}} ובספרי ליקוטים פופולריים {{הערה| בסדרות הספרים "מרגליות הש"ס", "דף על הדף" ([[דוד אברהם מנדלבוים]]), '''כמוצא שלל רב''', ועוד.}}.
מלבד זאת הוא גם משמש כעורך תורני בכיר במכונים תורניים רבים, ביניהם: מכון [[עוז והדר]] שבמסגרתו ערך וכתב את [[מסכת שקלים]] של מהדורת [[מתיבתא]]; ומכון '''באר ישראל''', בראשות רבי [[מנחם מנדל פומרנץ]].
הרב דנדרוביץ מקורב לאיש הפרסום החרדי [[אברהם בריסק|אברהם איסר בריסק]], יו"ר ובעלים של משרד הפרסום "[[רחל בולטון|בולטון]] פוטנציאל", ומכהן כעורך הראשי במכון "נחלת אבות" של בריסק. במסגרת זו ערך וכתב את '''פירוש הבהיר''' על [[הגדה של פסח]], [[מסכת אבות]], [[שיר השירים]], ועוד. הוא משמש כעורך תורני בכיר במכונים תורניים רבים, ביניהם: מכון [[עוז והדר]] שבמסגרתו ערך וכתב את [[מסכת שקלים]] של מהדורת [[מתיבתא]]; ומכון '''באר ישראל''', בראשות רבי [[מנחם מנדל פומרנץ]].
בשנת ה'תש"ע ראה אור ספרו '''הנחמדים מזהב''' העוסק במתכת ה[[זהב]].
בשנת ה'תש"ע ראה אור ספרו '''הנחמדים מזהב''' העוסק במתכת ה[[זהב]]. הרב דנדרוביץ משמש [[מרצה]], בעיקר בתחומי מחקריו.
החל מתחילת שנת תשע"ד משדר דנדרוביץ בקביעות פינה שבועית ב[[רשת ב']] של [[קול ישראל]]. "פינה במחשבה יהודית" משודרת מדי [[מוצאי שבת]] בתחילת השעה השלישית של תוכנית [[מלווה מלכה (תוכנית רדיו)|מלוה מלכה]]. הפינות נגישות גם לאחר התוכנית וניתן להאזין להן במאגר ההקלטות של [[קול ישראל]], חלקן מצוי גם בגרסת טקסט באתר [[רשת מורשת]].
החל מתחילת שנת תשע"ד משדר דנדרוביץ בקביעות פינה שבועית ב[[רשת ב']] של [[קול ישראל]]. "פינה במחשבה יהודית" משודרת מדי [[מוצאי שבת]] בתחילת השעה השלישית של תוכנית [[מלווה מלכה (תוכנית רדיו)|מלוה מלכה]]. הפינות נגישות גם לאחר התוכנית וניתן להאזין להן במאגר ההקלטות של [[קול ישראל]], חלקן מצוי גם בגרסת טקסט באתר [[רשת מורשת]].
הרב דנדרוביץ משמש [[מרצה]], בעיקר בתחומי מחקריו.
 
==כתביו==