אברהם מאיר הברמן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מאין תקציר עריכה
שורה 3:
 
==ביוגרפיה==
הברמן נולד ב[[ז'וראבנו]] (Zhurawno) שב[[גליציה]], [[האימפריה האוסטרו-הונגרית]], בחורף שנת [[תרס"א ]], 7 בינואר [[1901]], לאורי (מגזע ר' [[יואל סירקיש]]) בעל הב"ח, ושרה פייבל (לבית בראטשפיס).{{הערה| גנזים - אגודת הסופרים העברים בישראל, חוברת 100. ניסן תשמ"א, כרחכרך ח', שנה 14, "שאלון אישי", עמוד 102 }} הוא למד ב[[תלמוד תורה|"חדר"]] וב[[ישיבה]], ואת השכלתו האקדמית רכש ב[[אוניברסיטת וירצבורג]] ב[[רפובליקת ויימאר|גרמניה]]. בשנת [[1928]] נישא לבלהה הברמן.{{הערה|1=דוד תדהר (עורך), "אברהם מאיר הברמן", '''אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו''', כרך ח' (1957), עמ' 3051; ראו גם יעקב קבקוב, אברהם מאיר הברמן ז"ל (לרגל מלאות שלושים לפטירתו), '''הדואר''', י"א בשבט, תשמ"א (להלן: "קבקוב"), עמ' 151.}} בשנת [[1934]] [[העלייה החמישית|עלה]] ל[[המנדט הבריטי|ארץ ישראל]] והתיישב ב[[ירושלים]]. הוא ביטא את אהבתו לעיר בשיריו המקוריים ובמחקריו על ה[[משל]]ים שחוברו על אודותיה. בעיר היה חלק מ[[חבורה ספרותית|חבורת החוקרים והסופרים]] של שכונת [[רחביה]], שעזבה את [[אירופה]] והחייתה את האסכולה הרוחנית-אקדמית שכבתה באירופה ב{{ה|שואה}}. היה ידיד קרוב של הסופר [[ש"י עגנון]].{{הערה|1=קבקוב, עמ' 152.}}
 
בתחילת דרכו עסק בהוראה, ומאוחר יותר החל לעסוק גם בחקר ה[[ביבליוגרפיה עברית|ביבליוגרפיה העברית]] והפיוט העברי. הן ספרו הראשון{{הערה|'''המדפיסים בני [[משפחת שונצינו|שונצינו]]''', תולדותיהם ורשימת ספריהם, וינה, תרצ"ג.}} והן ספריו האחרונים{{הערה|ראו ספריו על המדפיסים [[דניאל בומברג|דניאל בומבירגי]] (יצא לאור בשנת תשל"ח-1978); [[קורנילייו אדיל קינג]] ובנו דניאל (יצא לאור בשנת תש"ם-1980); ו[[זואן די גארה]] (יצא לאור לאחר מותו, בשנת תשמ"ב-1982). את הספר השלים וערך [[יצחק יודלוב]].}} הוקדשו לדפוס העברי. בנוסף, פרסם ספרים ומאמרים רבים בתחום זה.{{הערה|את מרבית מחקריו על הדפוס העברי קיבץ בספרו '''פרקים בתולדות המדפיסים העברים''', ירושלים: [[הוצאת ראובן מס]], תשל"ח-1978; ראו גם ג. קרסל, א.מ. הברמן ז"ל חוקרם של מדפיסים, '''הדואר''', י"א בשבט, תשמ"א, עמ' 156.}}