מנחם הופנונג – הבדלי גרסאות

[[Fileקובץ:Menachem Hofnung.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מנחם הופנונג]]

מנחם הופנונג גדל ברמת השופט, שירת ב[[שירות חובה בצה"ל|שירות החובה בצה"ל]] בשנים 1972-1969 והשתחרר מ[[שירות המילואים בישראל|שירות המילואים]] בדרגת [[רב-סרן]]. לאחר שיחרורו מהצבא עבד בתפקידים ביטחוניים שונים, ביניהם שנה כקצין ביטחון ב[[צי הסוחר]].

הופנונג עשה את מרבית לימודיו האקדמיים במחלקה למדע המדינה ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית]]: תואר ראשון (1978-1976) ושני (1983-1978). הוא בוגר [[תואר ראשון]] במשפטים (1980-1984) ובעל רישיון ל[[עריכת דין]]. עבודת ה[[דוקטור]] במדע המדינה בנושא "ישראל – דרישות ביטחון המדינה מול דרישות שלטון החוק", נעשתה בהדרכת הפרופסורים [[דן הורוביץ]] ו[[שמעון שטרית]] (1990-1984) באוניברסיטה העברית ועובדה לספר בעברית "ישראל – דרישות ביטחון המדינה מול דרישות שלטון החוק 1948 – 1991" בהוצאת נבו בשנת 1991.

עשה [[פוסט-דוקטורט]] במחלקה למדע המדינה ב[[אוניברסיטת קליפורניה באירוויין]] בהדרכת פרופ' הארי אקשטיין (1990-1989). מינוייו האקדמיים היו במחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית: התמנה למרצה ב-1990, ל[[מרצה בכיר]] ב-1995 ול[[פרופסור חבר]] ב-2006.

היה עמית מחקר ב[[המכון הישראלי לדמוקרטיה|מכון הישראלי לדמוקרטיה]] (1994-1992), שהה כחוקר אורח בבית הספר למשפטים ב[[אוניברסיטת קליפורניה בברקלי]] (1998-1997), כ[[פרופסור אורח]] באוניברסיטת פריז בנאנטר (2007) וב[[אוניברסיטת סידני]], אוסטרליה (2010). לימד באוניברסיטת סן פרנסיסקו סטייט (1998), ב[[אוניברסיטת פלורידה]] (2003-2002) ב[[אוניברסיטת מוסקבה]] (2009 ו-2013), באוניברסיטת קליפורניה באירוויין (2010 – 2011) ובאוניברסיטת קליפורניה בברקלי (2011).

פרופ' הופנונג כיהן כיושב ראש הנהלת "[[בצלם]]" (1997-1996).

כיהן בוועדה לחקר מימון פעילות פוליטית בישראל בראשות השופט [[דב לוין]], שהוקמה לאחר התפוצצות פרשת עמותות ברק בשנת 2000. יהיה חבר בוועדת מגידור, ועדת נשיא המדינה לבחינת [[שיטת הממשל בישראל]] (2006-2005).

ב-2013 התמנה מנחם הופנונג לנשיא האגודה הבינלאומית ללימודי ישראל Association for Israel Studies {{כ}}(AIS) וכיהן בתפקיד זה עד 2015.

מנחם הופנונג עוסק במחקריו בשלושה נושאים עיקריים: המתח שבין מערכות החקיקה והשפיטה לבין שיקולי מדיניות המעוגנים בנימוקי ביטחון המדינה; שאלת הביקורת השיפוטית מצד שופטים נבחרים על פעולות חקיקה וביצוע של פוליטיקאים נבחרים; ו[[מימון מפלגות]] ו[[הבחירות לכנסת|מערכות בחירות]]; מחקרו הנוכחי עוסק בשאלת המחיר שמשלמת מדינת ישראל עבור שימוש נרחב ב"סייענים" - משתפי פעולה ערבים במדינות ערב ובפרט ב[[השטחים|שטחים שנכבשו]] לאחר [[מלחמת ששת הימים]] ב-1967. הסייענים שנחשפו משוקמים עם בני משפחותיהם ביישובים בתוך מדינת ישראל.

הופנונג ערך מחקר בו בדק מהו המחיר שמשלמת החברה הישראלית עבור שיקומם של משתפי הפעולה. המחקר מבוסס על מידע גלוי שנאסף מכאלף ושלוש מאות תיקים משפטיים, מתוכן כ-750 עתירות ל[[בג"ץ]], בהם [[פלסטינים]] הגישו עתירות בדרישה להעניק להם מעמד של [[סייען|סייענים]] או מאויימים (אנשים שנמלטו לישראל ומבקשים היתר שהיה בשל המצאם בסכנת חיים שמקורה בחשד או בשמועה אודות היותם משתפי פעולה עם ישראל). בישראל יושבו מאז [[הסכם אוסלו]] בין 4000 ל-6000 בתי אב של סייענים. חבילת הסיוע לכל סייען נעה בין 2 ל-5 מיליון שקל וכוללת סיוע בדיור, שיקום, חינוך לילדים והוצאות המנגנון. הם נקלטו בעיקר ביישובים חלשים, ב[[עיר מעורבת|ערים מעורבות]] או בישובי [[פריפריה]].