סטאדיון – הבדלי גרסאות

המילה "סטאדיון" נלקחה מהשם של המבנה שבו התרחשו תחרויות הריצה. אורכו של המסלול היה שונה ממקום למקום. ב[[אולימפיה]] אורכו היה כ-192 מטר. רוחבו של המסלול היה כ-30 מ'. בסטאדיון באולימפיה היו משתתפים בכל פעם כ-20 רצים. הסטאדיון נערך מקו הזינוק ועד עמוד שנקבע בקצה המסלול, כנקודה בולטת ובעלת ממד דתי-פולחני, כמו מצבה או מקדש. הסטאדיון היה נפתח בתקיעת [[חצוצרה]] של פקידים מיוחדים שניצבו בקו הזינוק, כדי לוודא שכל המתחרים מתחילים מאותה נקודה. פקידים נוספים נעמדו בסוף המסלול, כדי להחליט על הזוכה ולוודא שאיש לא מרמה. במקרה שלא הגיעו להכרעה, המירוץ היה מתחיל מחדש.

 

 

==ראו גם==