ז'אן פולאן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←יצירתו תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 13:
==הקריירה בעולם הספרות וההוצאה לאור==
אחרי המלחמה התחבר ל[[פול אלואר]] ול[[אנדרה ברטון]] והתמנה למזכירו של ז'אק ריווייר בכתב העת "לה נובל רווי פראנסז" - NRF. נמנה עם מארגני הקונגרס בפריז המוקדש לכיווני הרוח המודרנית, השתתף בכתב העת ה[[סוריאליזם|טרום-סוריאליסטי]] "ליטראטור" (Littérature) ולמד ב-NRF את מלאכת ניהולם של כתבי עת.
דאג לעבוד בו זמנית בכמה כתבי עת בעת ובעונה אחת: קומרס (Commerce, חילופים), "מזיר" (Mesures - מידות) ו"קאייה דה לה פלייאד" (מחברות הפליאדה - les Cahiers de la Pléiade). עסק בקדחתנות בניהול המנויים, מדורי העיתונים, במגעים עם הכותבים, וכו'. אחרי מותו של ז'אק ריווייר, שמת מ[[טיפוס הבטן]], הפך פולאן ליורשו בראש כתב העת NRF, כשהוא "גילם
בינואר [[1955]], יחד עם המשורר [[אנרי מישו]] והמשוררת אדית בואסונא, השתמש כניסוי על עצמו בסם [[מסקלין]]. בהשפעת הסם כתב "דו"ח על ניסוי". מישו פרסם על כך את הקובץ "Misérable Miracle" (נס עלוב) ואדית בואסונא את ספרה - "מסקלין".
אחרי שהשלטון התיר בינואר 1953 את הופעתו מחדש של המגזין הספרותי NRF תחת השם "Nouvelle Nouvelle Revue Francaise" (כתב העת הצרפתי החדש החדש) שב ז'אן פולאן לנהלו. בינואר 1959 חזר המגזין לשמו הרגיל - NRF - "הכתב העת הצרפתי החדש". אולם שיתוף הפעולה שלו עם מרסל ארלאן הלך והתערער. פולאן דאג לפרסומם של כל כתביו בהוצאת קלוד צ'ו בשנים 1970-1966.
| |||