נילס בוהר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קו מפריד בטווח מספרים |
|||
שורה 26:
ב-[[1916]] חזר בוהר לקופנהגן והתמנה לפרופסור לפיזיקה באוניברסיטה שם. הוא המשיך בפיתוח מכניקת הקוונטים, ועמד בראש [[פרשנות קופנהגן|אסכולת קופנהגן]] שדגלה בפירוש הסתברותי למכניקת הקוונטים.
בראשית [[שנות ה-40]] ניסה בוהר להמשיך בעבודתו חרף הכיבוש הנאצי, אבל משום שאמו הייתה יהודיה נאלצה המשפחה [[הצלת יהודי דנמרק|לברוח בספינת דיג לשוודיה]] ב-[[29 בספטמבר]] [[1943]] ([[ערב ראש השנה]]). [[פרדריק לינדמן]] הזמין את בוהר לבריטניה, וב-[[6 באוקטובר]] נחת בוהר בסקוטלנד, והצטרף למאמץ הבריטי לפיתוח [[נשק גרעיני]]. ב-[[9 בדצמבר]] הגיע ל[[ארצות הברית]], ובה הצטרף לצוות ב[[מעבדות לוס-אלאמוס]] שעבד על פיתוח [[פצצת אטום]] במסגרת [[פרויקט מנהטן]]. ב-[[26 באוגוסט]] [[1944]] נפגש בוהר עם נשיא ארצות הברית, [[פרנקלין דלאנו רוזוולט]], והציע לו לחלוק את סודות הנשק הגרעיני עם [[ברית המועצות]], שלחמה אף היא נגד [[גרמניה הנאצית]], אך עמדתו לא התקבלה.
ב-[[25 באוגוסט]] [[1945]], עם תום [[מלחמת העולם השנייה]], חזר בוהר לקופנהגן, ונבחר מחדש לנשיא האקדמיה הדנית לאמנויות ולמדעים. באוקטובר 1947 העניק לו [[פרדריק התשיעי, מלך דנמרק]], את אות [[מסדר הפיל]]. בשנת [[1952]], עם ההחלטה על הקמת [[CERN]], הציע בוהר שמכון המחקר החדש יתמקם בקופנהגן, אך לבסוף השתכנע לתמוך במיקום שנבחר בסופו של דבר, [[ז'נבה]]. קבוצת התאוריה של CERN שכנה בקופנהגן עד להקמת מתקני הקבע שלה בז'נבה בשנת [[1957]].
שורה 55:
==לקריאה נוספת==
* [[פליקס דותן]], '''אל הכוכבים – מאטומים עד חורים שחורים''' , [[הוצאת מאגנס]], 2001, פרק 7 עמ'
* {{דבר|אמיל פוירשטיין|אורחים בישראל - פרופסור נילס בוהר|1958/05/22|00211}}
| |||