הבדלים בין גרסאות בדף "תלת דפורענותא"

מ
עריכה יותר ברורה
(קטגוריה)
מ (עריכה יותר ברורה)
 
בניגוד למנהג הרגיל, שלפיו בהפטרה קוראים קטע ב[[נביאים]] מעניין [[פרשת השבוע]], בשבתות אלה, החלות ב[[ימי בין המצרים]], קוראים נבואות [[תוכחה]] של [[ירמיהו]] ו[[ישעיהו]] שהזהירו את העם כי חטאיהם יביאו לחורבן בית המקדש.
* בשבת הראשונה, שבה קוראים את פרשת [[פינחס (פרשה)|פינחס]] או את פרשת [[מטות]], מפטירים ב[[נבואת הקדשה|נבואת ההקדשה]] שבפרק א' של [[ספר ירמיהו]], "דברי ירמיהו".
 
* בשבת הראשונההשנייה, שבה קוראים את פרשת [[פינחס (פרשה)|פינחסמסעי]] (או את פרשתמטות [[מטות]]ומסעי יחד), מפטירים ב[[נבואתיהדות הקדשהאשכנז|נבואתהאשכנזים]] ההקדשהו[[יהדות ספרד|הספרדים]] שבפרקבפרק אב' של ירמיהו (הפטרת "שמעו"), ואילו [[ספריהדות ירמיהותימן|התימנים]], "דברימפטירים ירמיהו".בפרק הראשון של [[ספר ישעיהו]].
בשבת השנייה, שבה קוראים את פרשת [[מסעי]] (או את מטות ומסעי יחד), מפטירים [[יהדות אשכנז|האשכנזים]] ו[[יהדות ספרד|הספרדים]] בפרק ב' של ירמיהו (הפטרת "שמעו"), ואילו [[יהדות תימן|התימנים]] מפטירים בפרק הראשון של [[ספר ישעיהו]].
 
* בשבת השלישית, שהיא השבת שלפני תשעה באב (בה קוראים את פרשת [[דברים (פרשה)|דברים]]), קוראים האשכנזים והספרדים את הפרק הראשון של ישעיהו, "חזון ישעיהו בן אמוץ אשר חזה על יהודה וירושלים". התימנים, שקראו את הפרק בשבוע שלפניו, קוראים בהמשך הפרק "איכה הייתה לזונה קריה נאמנה". על שם פתיחת הפרק נקראת השבת "[[שבת חזון]]", ויש נוהגים בה מנהגי [[אבלות (יהדות)|אבלות]] מיוחדים. את הפטרת "חזון" יש מהאשכנזים הנוהגים לקרוא במנגינת [[טעמי המקרא]] של [[מגילת איכה]]. בכמה מקהילות הספרדים (בעיקר צפון אפריקה ומערב אירופה) יש הנוהגים לקרוא במנגינה עצובה את כל הפטרות תלת דפורענותא.
על שם פתיחת הפרק נקראת השבת "[[שבת חזון]]", ויש נוהגים בה מנהגי [[אבלות (יהדות)|אבלות]] מיוחדים. את הפטרת "חזון" יש מהאשכנזים הנוהגים לקרוא במנגינת [[טעמי המקרא]] של [[מגילת איכה]]. בכמה מקהילות הספרדים (בעיקר צפון אפריקה ומערב אירופה) יש הנוהגים לקרוא במנגינה עצובה את כל הפטרות תלת דפורענותא.
 
בשבע השבתות שאחרי תשעה באב מפטירים בענייני נחמה, והן נקראות "[[שבע דנחמתא]]".