מרגלית הר-שפי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←קישורים חיצוניים: נישאה לבחיר לבה ו... |
אחידות במיקום הערות שוליים ביחס לסימני פיסוק |
||
שורה 15:
בליל הרצח, לאחר ששודר כי ראש הממשלה נרצח בידי צעיר מ[[הרצליה]], וניתנו פרטים מזהים נוספים, התקשרה הר-שפי לחברתה ושתיהן הביעו הלם הדדי מן האפשרות המסתברת והולכת שעמיר הוא הרוצח. עוד התקשרה לביתו של עמיר עצמו, לברר האם הוא הרוצח.
לאחר הרצח נעצרה הר-שפי פעמיים על ידי חוקרי ה[[שב"כ]], יחד עם מעצרם של מכרים אחרים של עמיר. החוקרים ניסו לבדוק האם היה להר-שפי קשר ישיר למעשה הרצח. תוצאות החקירה שללו אפשרות זו, והיא שוחררה ממעצר. במהלך החקירה כתב יגאל עמיר מכתב למרגלית הר-שפי, ובו משפטים כמו "תספרי כל מה שאמרתי לך אי פעם" ו"הם יודעים הכל, ממילא לא יקרה לך כלום."
כשנה לאחר הרצח החליטה [[פרקליט המדינה|פרקליטת המדינה]] [[עדנה ארבל]] להעמיד את הר-שפי לדין באשמת אי מניעת פשע, בטענה שהר-שפי ידעה מראש על כוונת עמיר לבצע את הרצח, אך לא עשתה דבר כדי למונעו ואף לא דיוחה על כך לרשויות. זאת בניגוד לגרסת הר-שפי, אשר העידה בחקירותיה בשב"כ כי ראתה בעמיר "פנטזיונר" ו"שחקן" נטול יומרה מעשית לבצע התנקשות, וכי הרצח עצמו הפתיע אותה.
שורה 29:
==המאסר==
בשנת [[2001]], יותר מחמש שנים לאחר רצח רבין, החלה הר-שפי לרצות את מאסרה. בפועל, ימי שהותה בכלא היו מחצית מתשעת חודשי המאסר שנגזרו עליה, וביחד עם ימי מעצרה (כולל הקדמה מינהלית סטנדרטית של השיחרור מטעם הנהלת הכלא) - הם עלו לשני שלישים בדיוק מתקופה זו. לאחר שוועדת השחרורים של [[שירות בתי הסוהר]] סירבה לנכות את השליש הנותר ממאסרה של הר-
בחודש אוגוסט 2001 שוחררה הר-שפי מהכלא. בצאתה, הכריזה: {{ציטוטון|אם הייתי יודעת מה הוא התכוון, הייתי עושה הכל כדי למנוע זאת. זאת האמת, וגם תשעה חודשים לא היו משנים זאת}}.
שורה 37:
פרשת הר-שפי עוררה סקרנות ציבורית וסערת רגשות בשני קצות הקשת הפוליטיים: בצד הימני של המפה הפוליטית יש שראו בה שעיר לעזאזל וקורבן של ציד מכשפות; בצד השמאלי של המפה יש שראו בה שותפה לפעילות שקדמה לרצח. ויכוחי ימין-שמאל בעניינה לובו על ידי הלהט הציבורי הכללי בפרשת רצח יצחק רבין.
מיד לאחר הרצח הודלפו לעיתונות פרטים שונים מחקירתה של הר-שפי בשב"כ. בין השאר, טען חוקרה של הר-שפי כי בחקירתה היא סרבה [[עמידת דום|לעמוד דום]]
בעקבות הרשעתה בבית משפט השלום כתב המשפטן פרופ' [[אליאב שוחטמן]]:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=דומה בעיני, שלא אירע בעבר ולו מקרה אחד בו הורשע אדם בעבירה של אי מניעת פשע, כשזו התבססה על הערכות בלבד באשר לקיומה של ה"ידיעה", בלא שהייתה לפני בית המשפט הודאת הנאשם, ובלא שהוכחה מעורבותו הפעילה של הנאשם במעשים פליליים אחרים שהצביעו בעליל על קיום יסוד ה"ידיעה"
שבועות מעטים לפני שניתן פסק הדין הסופי בעניינה, גויסה לעבוד כ[[מורה]] ב[[פסגות]]; המינוי פורסם וביקורת עליו הביאה לפיטוריה, בהוראה של ראש הממשלה וממלא מקום [[שר החינוך]], [[אהוד ברק]]{{הערה|1=[http://www.wol.co.il/magazine/press.asp?categoryCode=63&id=2426 דרמה בבית ספר בפסגות], באתר "נשר - נשים ברשת", 1.2.2001}}.
שורה 48:
מאז שחרורה, מרגלית הר-שפי נעלמה מהתודעה הציבורית, למדה תקופת מה במכללת "אור חיה" של [[חב"ד]] ושבה לאלמוניות.
ב-[[10 באפריל]] [[2007]] השתתף ח"כ עמי אילון בכנס פעילי [[מפלגת העבודה]] ב[[אשקלון]], וכשנשאל מדוע תמך במתן חנינה להר-שפי השיב: {{ציטוטון|הר-שפי לא ידעה שיגאל עמיר רוצה לרצוח את ראש הממשלה. אני יודע את זה מודיעינית, אני הייתי ראש השב"כ. היא שילמה מחיר על הבריחה של המנהיגות החברתית ושל הרבנים שלא שמו קווים אדומים, אותם רבנים שהוציאו [[דין רודף]] לא עמדו לדין. אני יודע שהיא לא העלתה על דעתה שהוא יהרוג את ראש הממשלה. הר-שפי הייתה חלק מהמציאות
בכיר שב"כ נוסף שהביע תמיכה באפשרות חפותה של הר שפי הוא [[מנחם לנדאו]], בעברו ראש אגף בשב"כ, שאמר ב-20 באוקטובר 2010: {{ציטוטון|למרגלית הר שפי מגיע משפט חוזר, נעשה לה עוול
בעקבות דבריהם של גילון ושל איילון, מתח הרב [[יעקב מדן]] ביקורת חריפה על פסק הדין בעניינה וכתב כי:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מרגלית נכנסה לכלא כאחת הפושעות. [[אבישי רביב]] לא הואשם כלל בהסתה לרצח, ואף בחטא שהואשם בו, אינו נשפט בשל דחיות ללא סוף. מרגלית תשב בכלא ואילו אבישי יתהלך חופשי. בדרך זו שפטו אנשים בסדום. כל משפטי סדום מוצו בצעקתה של נערה אחת. בשל צעקתה של נערה שפוטה זו ירד הקב"ה לשפוט את סדום. הוא שפט בה לא רק את השופטים. הוא שפט בה גם את השותקים, שלא מחו על העוולה
הרב מדן אף יצא בקריאה לערוך להר-שפי משפט חוזר, שישיב לה את שמה הטוב. הוא ראה במשפט הר-שפי סמל לשסע שנפער בין השמאל הציוני לציבור ה[[דתיים לאומיים|דתי-לאומי]]: {{ציטוטון|אצל רבים מבני הציונות הדתית קיימת מאז הרצח תחושה, שביום הזיכרון ליצחק רבין ז"ל בקשת האמת והצדק והתיקון בטלה בששים אצל בקשת השנאה והרדיפה לשמה. המקרה שלפנינו הוא מבחן נכון לשאלת אמיתותה של תחושה זו.}} פנייתו של הרב מדן בעניין זה ל{{ה|יועץ המשפטי לממשלה}}, [[מני מזוז]], נדחתה
בפברואר 2011 התפרסם ראיון עם ראש השב"כ בתקופת הרצח [[כרמי גילון]] במקומון "ידיעות ירושלים" שבו הוא אמר {{ציטוטון|בפירוש התנגדתי להעמידה לדין ולא היה מקום לעשות את זה. אמרתי את זה כראש השב"כ. לדעתי היא נשפטה כתוצאה מהאווירה שהייתה בזמנו בציבור הישראלי. זו הייתה עמדתי ולא שמרתי אותה בסוד. הפרקליטות חשבה אחרת והיא זו שהחליטה. יגאל עמיר לא אמר למרגלית שהוא הולך לרצוח את ראש הממשלה אלא שצריך לרצוח את ראש הממשלה אבל הוא אמר את זה לעוד אלף איש.}}
שורה 65:
==קישורים חיצוניים==
* [http://elyon1.court.gov.il/files/99/170/034/g06/99034170.g06.HTM ע"פ
* [http://www.nevo.co.il/Psika_word/mechozi/M-NoPub-ZB-4-468-L.doc פסק הדין בערעור של מרגלית הר-שפי בבית המשפט המחוזי בתל אביב] {{DOC}}
* טלי ערד ו[[לינוי בר גפן]], [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-933688,FF.html מסמך: חנינת הר-שפי - הנימוקים המלאים]
|