ויקיפדיה

תרבות הוהוקם – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ גרנדה->גראנדה
שורה 1:
[[קובץ:Casagrande2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הבית הגדול ב[[המונומנט הלאומי קאסה גרנדהגראנדה|מונומנט הלאומי קאסה גרנדהגראנדה]]]]
'''תרבות הוהוקם''' (ב[[אנגלית]]: '''Hohokam culture''') הייתה [[תרבות חומרית]] [[התקופה הפרה-קולומביאנית|פרה-קולומביאנית]] שמרכזה היה ב[[מדינות ארצות הברית|מדינת]] [[אריזונה]] של ימינו בתקופה שבין 1,750–500 שנים [[לפני זמננו]] (מבערך שנת [[200]] לספירה ועד בערך שנת [[1450]]). הוהוקם הייתה אחת מארבע התרבויות הראשיות ב[[דרום-מערב ארצות הברית]] של ימינו. בני ההוהוקם הקימו מרכזי מסחר חשובים כדוגמת המרכז ב[[סנייקטאון]] (Snaketown) ונחשבים הבנאים של מערכת [[תעלת השקיה|תעלות ההשקיה]] המקורית סביב [[פניקס (אריזונה)|פניקס]], שהחלוצים ה[[מורמונים]] בנו מחדש כשהם יישבו את אזור להי (Lehi, כיום פרוור של [[מסה (אריזונה)|מסה]]) בשלהי המאה ה-19.
 
שורה 32:
 
===התקופה הקולוניאלית / התקופה הפרה-קלאסית (1150/1050-750)===
[[קובץ:Mesa-Mesa Grande Ruins-6.JPG|שמאל|ממוזער|200px|"חצר משחקי הכדור במסה גרנדהגראנדה". החצר, מבנה פתוח שבו שיחקו ההוהוקם משחקי כדור תוך שימוש בכדור גומי מצמח מקומי.]]
צמיחה הייתה מאפיין עיקרי של התקופה הקולוניאלית. הכפרים התרחבו, כשלמקבצים של בתים יש חצר משותפת. יש גם עדויות להופעת שיכוב חברתי - בתים גדולים יותר וחפצי קבורה מקושטים יותר. האזורים החקלאיים ורשתות התעלות התרחבו, והחל ייצור של [[טבק]] ואגבה. ההשפעה של התרבויות הקדומות של מקסיקו התגברה. בקהילות הגדולות יותר נבנו החצרות הראשונות של משחק הכדור ששימשו כאתרים מרכזיים למשחקים וטקסים. כדי חרס קושטו בעזרת הוספת ציפוי עשיר בברזל, תוך יצירת כלי חרס מובהקים בגוון אדום על חום-צהבהב (red-on-buff).
 
שורה 44:
===התקופה הקלאסית (1450-1150/1050)===
[[קובץ:Hohokam turquoise mosaics.jpg|שמאל|ממוזער|200px|תכשיטי מוזאיקה מטורקיז של ההוהוקם]]
תקופה זו נחשבת תקופה של צמיחה ושינויים חברתיים. היישוב [[סנייקטאון]] (Snaketown), שפעם היה היישוב המרכזי בתרבות, ננטש בפתאומיות. נראה שחלקים בכפר גדול זה עלו באש, ואחר-כך הוא לא יושב מחדש. תקופה זו הייתה עדה לבניית מבני יוקרה גדולים באגן חילה-סולט. אלו כללו מתחמי מגורים מלבניים גדולים מוקפי חומה הבנויים מטיט ותילים שטוחים ובתים גדולים,{{ביאור|באנגלית Great Houses, הכינוי שניתן למבנים הגדולים שבנו האנסאזי, דוגמת [[פואבלו בוניטו]]}} דוגמת זה המצוי ב{{ה|מונומנט הלאומי חורבות קאסה גרנדהגראנדה}} (Casa Grande Ruins National Monument). בנוסף, קיימות עדויות להצטמצמות משמעותית של האזורים בהם מגלים השפעה של תרבות ההוהוקם.
 
====שלב סנטן (1150-1050)====
שלב סנטן (Santan Phase) הוצע תחילה בסכמה הגלדווינית, אך הוא אינו מקובל יותר בקרב ארכאולוגים מודרניים המתמחים בתרבות הוהוקם. הסיבה העיקרית לכך היא ההשקפה שכלי החרס החומים-צהבהבים של ההוהוקם שפעם סווגו כאדום על חום-צהבהב של סנטן מסווגים כיום או כצורה מאוחרת של אדום על חום-צהבהב של סקטון (Sacaton) או אדום על חום-צהבהב של קאסה גרנדהגראנדה. המגוון הנרחב של צורות כלים מקושטים בשימוש בקדרות ננטש לטובות כדים כדוריים עם צוואר, בעוד שבסך הכול יש הפתחה משמעותית בייצור כלי החרס אצל ההוהוקם. כמו כן חל צמצום גדול ברכש ומסחר של צדפים מצפון מקסיקו והשימוש בהם לייצור תכשיטים. מאפיין נוסף של שלב זה היה המעבר מבתים חפורים לחדרים חפורים (pitrooms), והופעת [[פלך (כלי)|פלך]] עם משקולות דומה לדוגמאות שנתגלו בצפון מקסיקו. בתקופת שלב זה ננטשו כפרים רבים לפתע והועברו למקומות אחרים וחלה ירידה לזמן קצר בגודל האוכלוסייה. השינויים הפנימיים הנרחבים, הפסקת השימוש במערכת חצרות משחק הכדור של ההוהוקם, הסימנים הגלויים לעוינות מצד בני הוהוקם בפריפריה כלפי אזור הליבה, שבעקבותיה התרחשה ההיערכות חדשה של תרבותם, מעידים שהייתה זו אפיזודה חשובה.
 
====שלב סוהו (1300-1150/1050)====
[[קובץ:Casa Grande under shelter.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הגג נבנה ב-1932 להגן על
סגנון הקדרות המאפיין את שלב סוהו (Soho Phase) היה אדום על חום-צהבהב של קאסה גרנדהגראנדה. כלי חרס חומים-צהבהבים אלו התאפיינו באופן בלעדי בכדים בעלי צוואר, המקושטים במגוון מצומצם של צורות גאומטריות. סגנון קדרות זה התפתח בכמה אתרים השוכנים באגן הנהר חילה בין [[פלורנס (אריזונה)|פלורנס]] (Florence) ל[[סקטון (אריזונה)|סקטון]] (Sacaton). כללית התאפיין שלב זה בהתכווצות של אזור התרבות ובשני אירועים משמעותיים של ארגון מחדש. הארגון מחדש הראשון התרחש סביב שנת 1150 והתאפיין בגידול צנוע בגודל האוכלוסייה ואימוץ כמעט מוחלט של ארכיטקטורת החדר החפור. חדרים חפורים ראשונים אלו נבנו מחומרים מתכלים המכוסים בטיט עבה, והחלק התחתון של הקירות הפנימיים היה מרוצף בלוחות אבן עומדים. בדומה לכפרים מהתקופה הפרה-קלאסית, היו מבני מגורים ראשונים אלו מהתקופה הקלאסית מקובצים סביב חצרות פנימיות פתוחות. מקבצי חצרות פנימיות אלו היו מקובצים סביב אתר מרכזי גדול, שכלל לעתים קרובות תילים שטוחים קטנים. תילים שטוחים אלו היו מלבניים, מחופים בקירות טיט המחוזקים בקורות, ונבנו מאדמה עקרה או פסולת מאתרי אשפה מהתקופה הפרה-קלאסית. נראה שמספר היישובים הקטנים והבינוניים הצטמצם ככל שהיישובים הגדולים יותר הפכו מאוכלסים יותר ויותר בצפיפות.
 
====שלב סיוואנו (1375/1350-1300)====
אף שההוהוקם המשיכו לייצר כלי חרס בסגנון הקדרות של אדום על חום-צהבהב של קאסה גרנדהגראנדה היה סגנון הקדרות המאפיין של שלב סיוואנו (Civano Phase) פוליכרום סלאדו (Salado Polychrome), בעיקר פוליכרום חילה. כלי חרס בסגנון זה יוצרו מקומית או נרכשו בסחר חליפין. בשלב זה הופיע כלי החרס המכונה [[קומאל (כלי בישול)|קומאל]]{{ביאור|כלי עגול שטוח ששוליו מוגבהים המשמש, בין השאר, להכנת טורטייה, נפוץ גם בימינו במקסיקו ובמרכז אמריקה}} דומה לכלים שנמצאו בצפון מקסיקו, ויצירת כלים בדמות ציפורים. דוגמאות של חפצים אקזוטיים מאבן ומצדפים הקשורים לאנשים מהמעמד הגבוה – כדוגמת פקקי אף, תליונים, עגילים, צמידים, מחרוזות לצוואר ושיבוצים מורכבים של צדפים – מציינים שעיצוב וייצור התכשיטים הגיע לשיאו במהלך שלב זה. התפתחויות חשובות אחרות היו התגברות הייצור והרכישה של כלי חרס אדומים, ואימוץ כמעט מוחלט של שיטת הקבורה של הגוף למלוא אורכו (extended inhumation) באזור צפונית לנהר חילה, שניהם דומים מאוד למנהגים ולמסורות שהיו נהוגים אצל שבטי ה[[פימה (קבוצה אתנית)|פימה]] וה[[טוהונו אודהאם]] ההיסטוריים.
 
מיד לאחר שנת 1300 אורגנו כפרי ההוהוקם לפי קווי המתאר שהיו נהוגים במאה ה-13 באגן הוורדה התחתון, באגן טונטו (Tonto Basin) ובאגן ספורד (Safford Basin). מתחמים אלו היו בנויים מחומה מלבנית גדולה שסגרה בדרך כלל חלקית, או לעתים לחלוטין, סדרה של חצרות פנימיות רצופות וכיכרות שהותוו על ידי חומות הפרדה פנימיות. כל חצר פנימית הכילה בין חדר חפור לארבעה חדרים חפורים מלבניים גדולים שקירותיהם עשויים טיט, קרוב לוודאי הקשורים לכמה מבני שירות. בסך הכול התאפיינו קהילות אלו במקבצים צפופים יחסית שבין חמישה לעשרים וחמישה מתחמים מוקפי חומה, שקובצו סביב מתחם גדול מאוד, בנוי היטב, שהיה בו לעתים קרובות מבנה ציבורי גדול כדוגמת תל שטוח או בית גדול. מבני בתים גדולים, כמו זה שהשתמר ב{{ה|מונומנט הלאומי חורבות קאסה גרנדהגראנדה}}, נבנו רק בקהילות הגדולות ביותר. מבני טיט או אבן אלו היו בני ארבע קומות, ושימשו ככל הנראה את המעמד השליט או את הכוהנים. ייתכן גם שנבנו תוך התיישרות עם התצפיות אסטרונומיות. נראה שהמסחר עם מקסיקו הצטמצם, אבל חפצי מסחר רבים החלו להגיע מאנשי ה[[פואבלו]] שמצפון וממזרח.
 
בין 1350 ל-1375 הלכה תרבות הוהוקם ודעכה ורבים מבין היישובים הגדולים ננטשו. נראה שתנאי האקלים המשתנים במהירות השפיעו בצורה משמעותית על הבסיס החקלאי של ההוהוקם ועקב כך לא ניתן היה לתמוך עוד בקהילות הגדולות שלהם. שיטפונות חוזרים ונשנים באמצע המאה ה-14 העמיקו מאוד את קרקעית הנהר סולט והחריבו את פתחי תעלות ההשקיה, ודרשו עבודת תחזוקה מתמשכת של הארכת התעלות במעלה הזרם. שיטפונות נוספים החריבו קטעים שלא ניתן היה לחפור מחדש של הארכות אלו, וגרמו למאות קילומטרים של תעלות השקיה להפוך לחסרות תועלת. בשל ההבדל ב[[הידרולוגיה]] וב[[גאומורפולוגיה]] היו לתהליכים אלו השפעה קטנה יותר על מערכות ההשקיה שבשימוש בני ההוהוקם באגן הנהר חילה, ועם זאת, גם הן ננטשו.
שורה 64:
 
==מסורת הקדרות של ההוהוקם==
[[קובץ:WLA lacma Vessel Hohokam Casa Grande Arizona.jpg|שמאל|ממוזער|200px|כד חרס של ההוהוקם מקאסה גרנדהגראנדה]]
הקדרות של בני ההוהוקם מוגדרת על ידי מסורת כלי חרס ייחודיים חומים-צהבהבים, אדומים, פשוטים או מקושטים. בדרך כלל נעשו כלי החרס של ההוהוקם מבסיס של [[חרסית]] בעלת גרגירים דקים שלשו אותה לסלילים שחוברו ועוצבו באמצעות טכניקות של כף החלקה וסדן. כלי החרס האדומים והפשוטים של ההוהוקם הוקשחו בעזרת מגוון חומרים כולל [[נציצים]], [[פאיליט]] או [[צפחה]] מפסגת סקאוו, כמו גם [[גרניט]], [[קוורץ]], [[קוורציט]], וחול [[ארקוזה|ארקוזי]]. על פי חומר ההקשחה שבו נעשה שימוש סווגו כלי החרס על פי המיקום הגאוגרפי של ייצורם, ומתייחסים אליהם כאל כלי החרס האדומים הפשוטים של חילה (אגן הנהר חילה), וינגפילד (Wingfield, אגן אגווה פריה, האגן התחתון של הנהר ורדה או הפריפריה הצפונית), פסגת פייסטווה (Piestewa Peak, האזור המטרופוליטני של פיניקס צפונית לנהר סולט), ההר הדרומי (South Mountain, האזור המטרופוליטני של פיניקס דרומית לנהר סולט) או סולט (אגני הנהרות סולט או ורדה). פני השטח של כלי החרס הפשוטים הוחלקו במידת מה ורבים מהם עברו ליטוש, ולאחר שהכלים עברו שריפה, הם קיבלו צבע שנע מחום בהיר עד כהה, אפור, עד לכתום. בתקופות מאוחרות צופו המשטחים הפנימיים של הכלים בחומר פחמני שחור. כלי החרס האדומים של ההוהוקם צופו בפיגמנט על בסיס ברזל שהפך אדום לאחר שהכלי עבר שריפה.
 
שורה 85:
בסך הכול נחשפו בסנייקטאון שתי חצרות משחקי כדור, [[ערימת פסולת|תילי אשפה]] רבים, תל טקסי קטן, כיכר מרכזית גדולה, כמה מבני קהילה גדולים, מאות בתים חפורים למגורים, וייתכן שהתגוררו במקום אלפי אנשים. לאחר שסנייקטאון ננטשה הוקמו כמה התיישבויות קטנות בקרבתה שהמשיכו להיות מאוכלסים עד תחילת המאה ה-14. המונומנט הלאומי הוהוקם פימה שוכן באדמת הקהילה האינדיאנית של נהר חילה (Gila River Indian Community, בראשי תיבות GRIC) והוא בבעלות השבט. המונומנט משתרע על כ-7 קילומטרים רבועים. ה-GRIC החליטה שלא לפתוח את האתר הפרהיסטורי הפגיע מאוד לקהל.
 
===גרואי-קאסה גרנדהגראנדה===
[[קובץ:Casa Grande under shelter.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הגג נבנה ב-1932 להגן על "הבית הגדול" או קאסה גרנדהגראנדה, במונומנט הלאומי חורבות קאסה גרנדהגראנדה]]
בסך הכול מייצג אתר גרואי-קאסה גרנדהגראנדה (Grewe-Casa Grande) את קהילת ההוהוקם הגדולה ביותר ששכנה בקטע האמצעי של עמק הנהר חילה. האתר שוכן בין שתי תעלות עיקריות (בצפון תעלת קאסה גרנדהגראנדה, ובדרום תעלת קולידג'), וכולל כמה אתרים ארכאולוגיים נפרדים. אלו כוללים את קאסה גרנדהגראנדה, גרואי, כפר פונדק ואקי (Vahki Inn Village) והורוואת (Horvath). אתרים אלו היו מיושבים בתקופה הפרה-קלאסית וקלאסית. כל אחד מאתרים אלו היה מורכב מ-2 עד 20 אזורי מגורים. בסך הכול השתרע האתר הארכאולוגי של גרואי-קאסה גרנדהגראנדה על שטח של 3.6 קילומטרים רבועים, כשמרכזו בכביש מדינתי 87 ובסמיכות מצפון לעיר [[קולידיג' (אריזונה)|קולידיג']] (Coolidge) באריזונה.
 
רוב המבקרים נמשכים לבית הגדול בן ארבע הקומות השוכן בסמוך למרכז [[המונומנט הלאומי חורבות קאסה גרנדהגראנדה]]. על פי המסורת בעל פה של בני הפימה נבנה מבנה מסיבי זה בטרם הגיעו למקום הסטואם אודהאם (Sto'am O'odham – "אנשי זאב הערבות"). לבנייה אחראי על פי מסורת זו דמות חשובה המכונה "סיאל טאו-יוטק סיוון" (Sial Teu-utak Sivan – "מנהיג ירוק הבוקר") או "צ'יף טורקיז". בשפת אודהאם קרויים הבית הגדול והחורבות הפרהיסטוריות שבסביבתו ביחד "סיוון ואקי" (''Sivan Vah'Ki'', שפירושו "בית נטוש" או "כפרו של המושל"). כפי שתיעד פרנק ראסל (Frank Russell) בתחילת המאה ה-20, מציינות כמה מסורות בעל פה של האודהאם שסיאל טאו-יוטק היה מנהיג חשוב של קהילת קאסה גרנדהגראנדה, לפני גירוש ה"סובוקי אודהאם" (Suwu'Ki O'odham – "אנשי העיט"). ה[[מיסיונר]], האב [[אאוסביו קינו]] הגיע למרכז עמק הנהר חילה ב-1694 ומצא את המבנה הגדול של הקאסה גרנדהגראנדה נטוש וכבר במצב של הזנחה והתפוררות. למרות מצבו הוא ומיסיונרים [[ישועים]] אחרים השתמשו בבית הגדול לערוך את תפילת ה[[מיסה]] משלהי המאה ה-17 ובמהלך המאה ה-18.
 
הארכאולוגי האמריקני ממוצא שווייצרי, [[אדולף בנדלייה]] (Adolph Francis Alphonse Bandelier{{כ}}; 1914-1840) הכין את המפות הארכאולוגיות והתיאורים של האדריכלות של התקופה הקלאסית הראשונים של האתר המרכזי המכונה מתחם A של אתר קאסה גרנדהגראנדה ב-1884. ג'סי וולטר פיוקס (Jesse Walter Fewkes) וקוסמוס מינדלף (Cosmos Mindeleff{{כ}}; 1938-1863) הכינו תיאורים נוספים של האתר. בין 1906 ו-1912 ערך פיוקס חפירות וייצוב של חלק מהאתר. ב-1927 חפר הרולד גלדווין (Harold Gladwin) חפירות ניסיון בכמה ערימות פסולת הן באתר קאסה גרנדהגראנדה והן באתר גרואי. הוא גם הגדיר וחפר חלקים מסקטון 9:6, מתחם מוקף חומת טיט השוכן בקצה הקיצוני של אתר קאסה גרנדהגראנדה, מזרחית לכביש מדינתי 87, סמוך לכניסה הנוכחית אל המונומנט. חפירות בקנה מידה גדול יחסית בוצעו בין 1930 ל-1931 בידי משלחת מוזיאון ון ברגן-לוס אנג'לס (Van Bergen-Los Angeles Museum) בניהולם של ארתור וודורד (Arthur Woodward) ואירווין היידן (Irwin Hayden). מיזם זה התרכז בחלקה בת 120 דונם באתר גרואי, ובמתחם F השוכן בתחומי הפינה הצפון-מזרחית של המונומנט הלאומי חורבות קאסה גרנדהגראנדה. בסך הכול נחשפו במהלך מיזם זה 60 בתים חפורים, בורות רבים, 27 חדרים חפורים, חצר למשחקי כדור, 172 קברים ומאות אלפי חפצים.
 
חפירות נוספות בוצעו בפינה הדרום-מזרחית של המונומנט במשלחת של [[מנהלת העבודות הציבוריות]] (Civil Works Administration) בניהולו של ראסל הסטינגס (Russell Hastings) בשנים 1933 ו-1934. החפירה חשפה 15 בתים חפורים, שלושה בורות, 32 קברים וחלקים מארבעה תילי פסולת. שהוכיחו התיישבות גדולה בשלהי התקופה הפרי-קלאסית ותחילת התקופה הקלאסית בתחומי האזורי של המונומנט. עם זאת, החפירות הארכאולוגיות הגדולות והנרחבות ביותר בוצעו על ידי חברת נורתלנד ריסרץ' (.Northland Research Inc), מ-1995 עד 1997 על חלקה בגודל 53 דונם בתחומי האתרים קאסה גרנה, גרואי והורוואת במקביל לכבישים הבין מדינתיים 87 ו-287. על מיזם זה הופקד דאגלס קרייג (Douglass Craig) והוא זיהה וחפר 247 בתים חפורים, 24 חדרים חפורים, 886 בורות, 11 תעלות, חצר משחקי כדור וחלקים מארבעה מתחמים מוקפי חומת טיט, כמו גם 158 קברים ומעל ל-400,000 חפצים.
 
בהתבסס על ממצאים מחפירות אלו ניתן לשחזר את ההיסטוריה של אתר גרואי-קאסה גרנדהגראנדה לפחות במידה מה של דיוק. נראה שהקמת כפר חשוב זה הייתה קשורה לקבוצות של בתים חפורים שאורגנו סביב סדרה של כיכרות עגולות קטנות יחסית. הן מתוארכות למאה השישית ושכנו לאורך או צמוד למערכת תעלות קולידג'. בהגיע המאה השמינית התרחב כפריר מפוזר זה כמעט קילומטר דרומה והתפתח לכפר של ממש. בתקופה זו כללה ההתיישבות קבוצות נפרדות של בתים חפורים צפופים המקובצים סביב חצרות פנימיות פתוחות קטנות. בהמשך התוו מבנים אלו כיכר מרכזית גדולה. צמוד לכיכר הייתה חצר משחקי כדור בינונית, ובסך הכול היו קשורים לכפר כמה התיישבויות קטנות בסביבת הכפר.
 
במאה העשירית נוסדו לפחות שני כפרי משנה גדולים וכתריסר כפרירים חדשים מערבית ליישוב העיקרי. כאשר סנייקטאון ננטשה והיה המעבר מהתקופה הפרה-קלאסית לתקופה הקלאסית הפכה קהילת גרואי-קאסה גרנדהגראנדה רבתי לאחד ממרכזי האוכלוסייה הגדולים והחשובים ביותר של ההוהוקם. בשיאו היו בתחומי כפר גרואי-קאסה גרנדהגראנדה כ-100 תילי פסולת, כמה מאות בתים חפורים, וארבע או חמש חצרות משחקי כדור. בלא קשר לגודלה, מורכבותה וחשיבותה לאורך מרכז עמק הנהר חילה נראה כאילו לא זכתה התיישבות זו למעמד ממנו נהנתה סנייקטאון, בהיסטוריה של תרבות הוהוקם. במקביל לגידול בחלק המערבי של התיישבות זו הידרדרו חלקים גדולים בחציה המזרחי וננטשו. בהגיע שנת 1300 היה הכפר מורכב מכ-19 מתחמי מגורים מוקפי חומת טיט, כמה מקבצים של חדרים חפורים, תל שטוח, בית גדול וכמה תילי פסולת. באמצע המאה ה-14 נכלל מרבית הכפר בתחומי המונומנט הלאומי חורבות קאסה גרנדהגראנדה של ימינו והחלה הידרדרות מהירה. סביב 1400 או 1450 ננטשה ההתיישבות כולה, למעט ישוב קטן הקשור לשלב פולוורון.
 
כ-60% מאתר גרואי-קאסה גרנדהגראנדה נהרסו בשל פעילות חקלאית או מסחרית או שנחפרו או שנותרו שלמים יחסית מתחת לשדות ששימשו לגידול כותנה. בערך כ-40% של ישוב גדול זה שוכנים בתחומי המונומנט הלאומי חורבות קאסה גרנדהגראנדה, שנקבע כשמורה הארכאולוגית הראשונה בארצות הברית ב-1892 והוכרזה מונומנאט לאומי ב-1918. עבור מבקרים נבנה מרכז תצוגה, והם יכולים להתרשם מהחורבות המיוצבות של מתחם A, ולצפות מקרוב בבית הגדול שמאז 1932 מוגן מפגעי הטבע באמצעות גג.
 
===פואבלו גרנדהגראנדה===
[[אתרי ההשקיה וחורבות פואבלו גרנדהגראנדה|הפארק הארכאולוגי מוזיאון פואבלו גרנדהגראנדה]] בסמוך למרכז [[פיניקס (אריזונה)|פיניקס]] מכיל חורבות משוחזרות ותצוגות של חפצים. הממצאים הארכאולוגיים נתגלו תוך כדי בניית מסלול הרכבת הקלה של פיניקס.
 
===מסה גרנדהגראנדה===
[[קובץ:Mesa-Mesa Grande Ruins-3.JPG|250px|ממוזער|שמאל|"תל מקדש מסה גרנדהגראנדה" שוכן ב"פארק התרבותי מסה גרנדהגראנדה" בעיר [[מסה (אריזונה)|מסה]]. המקדש נבנה על ידי ההוהוקם בשנת 1100. הקירות עשויים מ[[נארי]], קרום לבנבן נוקשה של [[סידן פחמתי]] הנוצר מעל [[אבן גיר|גיר]] ו[[קירטון]] באזורים צחיחים. גובה התל כתשעה מטרים]]
 
חורבות [[מסה גרנדהגראנדה]], השוכנות בעיר [[מסה (אריזונה)|מסה]] באריזונה מייצגות כפר הוהוקם גדול נוסף שהיה מיושב הן בתקופה הפרה-קלאסית והן בתקופה הקלאסית, בין שנת 200 לשנת 1450. אף שנראה שיישוב זה היה חשוב מאוד כמעט שלא התבצע במקום מחקר ארכאולוגי, מלבד מיזמי מיפוי וייצוב שבוצעו על ידי צוות הארכאולוגיה של דרום-מערב ארצות הברית (Southwest Archaeology Team, בראשי תיבות SWAT). העבודה המתבצעת בהתנדבות החלה באמצע שנות ה-90 של המאה ה-20 וממשיכה מאז.
 
בשיאה בשלהי התקופה הפרה-קלאסית ובתחילת התקופה הקלאסית כללה התיישבות זו כ-20 מתחמי מגורים והשתרעה על שטח של 400 דונם. כיום, בשל הפיתוח האורבני הנרחב צומצם השטח הגלוי של חורבות הכפר לחלקה קטנה השוכנת מערבית לבית החולים של מסה. בתוך חלקה זו יש חורבות של מתחם גדול עשוי טיט ותל שטוח שלם, פחות או יותר, בגובה כתשעה מטרים. זהו אחד משלושה תילים שטוחים של ההוהוקם באזור פיניקס רבתי. חלקה זו הפכה לרכוש ציבורי באמצע שנות ה-80, ועקב כך המתחם והתל ניצלו. המקום הוקף גדר וב-2013 נפתח במקום מרכז מבקרים.{{הערה|[http://archive.azcentral.com/community/mesa/articles/20130117residents-protected-mesa-grande-ruins.html?nclick_check=1 Residents protected Mesa Grande ruins through the years]}}
 
===לס קולינס ולוס הורנוס===
ההתיישבות לוס הורנוס (מספרדית "La Ciudad de los Hornos", "עיר התנורים") שוכנת בתחומי העיר המודרנית [[טמפה (אריזונה)|טמפה]] באריזונה. היא נחקרה לראשונה על ידי פרנק קושינג (Frank Cushing) ב-1897. כיוון שהייתה בתחומי ההרחבה האורבנית בוצעו חפירות נוספות בשנות ה-70 של המאה ה-20, בשלהי שנות ה-80, ובמהלך שנות ה-90. התוצאות של מיזמים ארכאולוגיים מקיפים אלו תיעדו כפר גדול מהתקופה הפרה-קלאסית ומהתקופה הקלאסית בדומה לסנייקטאון ופואבלו גרנדהגראנדה בהתאמה, אם כי בקנה מידה קטן במידת מה. לוס הורנוס הוקמה סביב שנת 400, כמקבץ קטן של בתים חפורים מלבניים השוכנים בקצה המערבי הקיצוני של האתר, מזרחית לרחוב פריסט ודרומית לכביש מדינתי 60.
 
במהלך השנים התרחבה התיישבות לוס הורנוס לאורך סדרה של תעלות משניות קטנות למזרח ולדרום-מזרח. בשיאה בתקופה הפרה-קלאסית בשלב סקטון, שהיה מקביל לשיאה של סנייקטאון הייתה בהתיישבות זו חצר משחקי כדור גדולה אחת, כיכר מרכזית גדולה, כמה בתי קברות לאפר, תילי פסולת רבים, וכמה מאות בתים חפורים למגורים. החפירה המלאה של 50 בתים חפורים מהתקופה הפרה-קלאסית באזור דרומית לכביש 60 ומזרחית לרחוב פריסט, סיפקה מידע יקר ערך בנוגע לאדריכלות של בתי המגורים והשימוש הפונקציונלי בחלל הפנימי של הבית.
שורה 123:
[[קובץ:Peoria-Lake Pleasant Regional Park-Indian Mesa Ruins 7.jpg|שמאל|ממוזער|200px|חורבות כפר הוהוקם על פסגת אינדיאן מסה]]
האתרים הארכאולוגיים והמוזיאונים של תרבות ההוהוקם הבאים פתוחים לציבור, למעט המונומנט הלאומי הוהוקם פימה. כל האתרים שוכנים באריזונה.
*[[מסה גרנדהגראנדה|חורבות מסה גרנדהגראנדה]] – [[מסה (אריזונה)|מסה]]{{הערה|[http://arizonamuseumofnaturalhistory.org/plan-a-visit/mesa-grande Arizona Museum of Natural History: Mesa Grande Ruins]}}
*[[המונומנט הלאומי חורבות קאסה גרנדהגראנדה]] – קולידג'{{הערה|[https://www.nps.gov/cagr/index.htm Casa Grande Ruins National Monument]}}
*[[המונומנט הלאומי הוהוקם פימה]] ([[סנייקטאון]]) – שמורת האינדיאנים הנהר חילה (סגור לציבור){{הערה|[https://www.nps.gov/nr/travel/cultural_diversity/hohokam_pima_national_monument.html Hohokam Pima National Monument]}}
*[[אתרי ההשקיה וחורבות פואבלו גרנדהגראנדה|הפארק הארכאולוגי מוזיאון פואבלו גרנדהגראנדה]] [[פיניקס (אריזונה)|פיניקס]]{{הערה|[https://www.visitphoenix.com/listing/pueblo-grande-museum-and-archaeological-park/201 Pueblo Grande Museum Archeological Park]}}
*פארק התעלות (Park of the Canals) – [[מסה (אריזונה)|מסה]]
*[[אינדיאן מסה]] (Indian Mesa) – [[פאוריה (אריזונה)|פאוריה]]
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/תרבות_הוהוקם"