הבדלים בין גרסאות בדף "סלון ספרותי"

הוסרו 3 בתים ,  לפני 4 שנים
מ
אין תקציר עריכה
מ (מיון חדש לקטגוריה:בעלות סלונים ספרותיים: "*" באמצעות HotCat)
מ
[[תמונהקובץ:Salon de Madame Geoffrin.jpg|ממוזער|שמאל|250px|"הסלון של מאדאם גאופרי ב-[[1755]]", ציור מאת Anicet-Charles-Gabriel Lemonnier, משנת [[1812]]]]
'''סלון ספרותי''' הוא מונח [[תרבות]]י-[[היסטוריה|היסטורי]] המתייחס להתכנסות של אינטלקטואלים, בעיקר סביב נשות חברה חזקות, לדיון מפרה בנושאים [[ספרות]]יים ו[[פילוסופיה|פילוסופיים]]. סלונים מסוג זה שגשגו בתקופת ה[[עידן האורות|השכלה]] (במאות ה-[[המאה ה-17|17]] וה-[[המאה ה-18|18]]) ב[[צרפת]] וב[[גרמניה]].
 
'''[[אטימולוגיה]]''' - מקור המונח "סלון" במילה ה[[איטלקית]] "sala", אשר מציינת אולם הארחה באחוזות איטלקיות. ב[[צרפת]] מופיעה המילה לראשונה בשנת [[1664]]. גם קודם לכן התקיימו פגישות בעלות תוכן ספרותי, פילוסופי או פוליטי, אשר נקראו על שם החדר בו התקיימו, למשל "קבינט". עד סוף [[המאה ה-17]] התקיימו פגישות כאלו לעתים קרובות בחדר השינה, כאשר המארחת נסובה על מיטתה וחבריה יושבים סביבה על כיסאות או שרפרפים.
 
מבחינה היסטורית, קדמו לסלונים הספרותיים תופעות של [[פטרונות]] של [[סופר]]ים, [[משורר]]ים, הוגי דעות ואמנים ב[[חצר אצולה|חצרות האצולה]]. אנשי הרוח נתמכו כלכלית על ידי חצרות האצילים, באופן שונה ממגמת הסלונים בתקופת ההשכלה. באיטליה של [[המאה ה-16]], ניצוצות של יצירתיות בלטו בחצרותיהן של פטרוניות האמנות, נשים חזקות בתקופתן כמו [[איזבלה ד'אסטה]]. ב[[צרפת]] של אותה תקופה, היו אלו בנות חצר המלוכה (כמו [[מרגריט מנווארה]], [[מארי דה מדיצ'י]], או [[מרגריט דה ולואה]]), שפיתחו חוגים ספרותיים ואמנותיים סביבן. [[מלחמות הדת בצרפת]] ב[[היסטוריה של צרפת#שושלת ולואה|תקופת שושלת ולואה]], החלישו במידה ניכרת את כוחן של חצרות בית המלוכה לטובת חוגים תרבותיים פרטיים.