ג'ון קיטס – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הפניה לרשימת תרגומים נרחבת |
עריכה |
||
שורה 1:
[[קובץ:John keats.jpg|שמאל||]]
'''ג'ון קיטס''' (ב[[אנגלית]]: '''John Keats'''{{כ}}; [[31 באוקטובר]] [[1795]] - [[23 בפברואר]] [[1821]]), היה מחשובי [[משורר|המשוררים]] ה[[רומנטיקה|רומנטיים]] ה[[אנגליה|אנגלים]].
==חייו==
קיטס נולד בכפר ליד [[לונדון]]. אביו שהיה בעל [[אורווה|אורוות]], נהרג בשנת [[1803]] בתאונה. אמו נישאה זמן קצר אחרי כן, אך עזבה את בעלה ועברה לגור עם סבתו של קיטס. האם נפטרה ממחלת ה[[שחפת]] ב-[[1810]]. קיטס ואחיו נשלחו על ידי סבתם לאפוטרופוסים שדאגו להמשך חינוכם. קיטס נשלח ללמוד רפואה, הוא התמיד בכך עד [[1814]] ואחר כך החליט להתמסר לעולם הספרות אליו נמשך מילדות.
קיטס התוודע ליוצרים מובילים של תקופתו,
קיטס התחיל לטפל באחיו הצעיר טום שהיה חולה בשחפת, באותה תקופה כתב את שירו "אנדימיון" (''Endymion''). אחיו מת ב-[[1818]], וסימני מחלת השחפת התגלו גם בג'ון. הוא עבר לגור בלונדון עם חברו, ושם התאהב בבחורה בשם פאני ברון שהתגוררה עם אמה בבית חברו. בתקופה זו בקיץ [[1819]] כתב כמה מהטובים בשיריו "[[אודה]] לפסיכה" (''Ode to Psyche''), "אודה לכד יווני" (''Ode on a Grecian Urn'') ו"אודה לזמיר" (''Ode to a Nightingale''). שקוע באהבה ובשירה, הוא התיש את עצמו.
ב-[[1820]] פרסם את קובץ שיריו השני, הפעם זכה לביקורות משבחות. עקב מחלתו נצטווה על ידי רופאיו להתרחק מהחורף האנגלי, והוא עבר להתגורר ב[[איטליה]]. בתחילה חי ב[[נפולי]] ואחר כך ב[[רומא]]. בריאותו השתפרה מעט אך אחרי זמן קצר חלה הדרדרות במצבו. הוא מת ברומא בגיל 25 ממחלת השחפת{{הערה|[http://www.bl.uk/onlinegallery/features/keats/keats.html ג'ון קיטס באתר www.bl.uk]}}, ונקבר
לאחר מותו, נחשב קיטס כאחד מגדולי המשוררים של התקופה הרומנטית, למרות שבחייו זכה לביקורות מעורבות. הוא היווה מקור השראה לרבים מהאומנים שבאו אחריו, ביניהם המשורר [[אלפרד טניסון]] והאומנים [[הקדם רפאלים]].
| |||