היסטוריה של איראן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה קלה, שיפור תעתיקים, ויקיזציה
ויקישיתוף בשורה, תיקון קישור לפירושונים, הסרת קישורים עודפים
שורה 5:
[[איראן]] נודעה בזמנו כ"פרס". מקור השם כנראה בפרסית עתיקה, שם הוא מופיע כ"פּארסה" (בפ"א דגושה), ומתייחס למחוז בדרום איראן, ששמו "פארס". מחוז זה היה הגרעין של האימפריה הפרסית המקורית, ומקור לאתניות הפארסית, הדומיננטית עד היום באיראן, דומיננטיות המשתקפת בין היתר במונח "פארסי" (פרסית, פ"א רפויה) לשפה המדוברת באיראן.
 
במקביל, ובאותה תקופה, קראו [[יוונית|היוונים]] לאיראן "פרסיס", הצורה ה[[הלניזם|הלניסטית]] של "פארסה" או "פארס". מכן שייתכן שהשימוש הכולל במונח לתיאור הממלכה הפרסית נזקף לזכות היוונים. שימוש חוץ-איראני מופיע גם ב[[ספר יחזקאל]] (ל"ח ה), המתוארך למאה השישית לפנה"ס. המונח "פרס" מופיע בחלקים מאוחרים של ה[[תנ"ך]] פעמים רבות ([[מגילת אסתר]], [[ספר דניאל]], [[ספר עזרא]] ו[[ספר נחמיה]]), המתוארכים למאות החמישית והרביעית לפנה"ס.
 
בהשפעת המסורה שתחילתה ב[[יוון]] ו[[רומא]] ובהשפעת ה[[תנ"ך]], המדינה ה[[איראן|איראנית]] הייתה ידועה במערב כ"[[ממלכת פרס|פרס]]", כשם משותף הן לאומה האיראנית או ל[[האימפריה הפרסית|אימפריה העתיקה שלה]]. שימושים דומים קיימים גם בערבית (بلاد فارس). עם זאת, האיראנים עצמם תמיד קראו לארצם איראן או "אריאנאם". משמעות השם איראן היא "ארץ הארים", או "ארץ האצילים" בפרסית.
 
ב-[[21 במרץ]] [[1935]], [[רזה שאה פהלווי]] ביקש רשמית מ[[הקהילה הבינלאומית]] לקרוא לארץ בשמה המקורי, [[איראן]]. השאה ביקש להדגיש את זהותה הלאומית העצמאית וגם להדגיש את דימוייה הבינלאומי החדש של המדינה ואת תהליכי המודרניזציה המהירים שביקש להנהיג בה. השינוי התקבל בהדרגה אצל מדינות העולם, שלאט לאט הסתגלו לשם החדש.{{הערה|1='''דבר''', ה 13 בינואר 1935; במשך זמן המשיכו לעשות שימוש בשם "פרס" בכותרות הידיעות, תוך שבגופן משתמשים ב"איראן" , או "איראן (פרס)"(למשל, "קו אויר פרס - סוריה ולבנון", '''דבר''', 4 בפברואר 1935)}}
 
כיום משמש הכינוי פרסים לזיהוי הקבוצה הדומיננטית באוכלוסיית [[איראן]]. הפרסים מונים קצת למעלה מ-50 אחוז מהאוכלוסייה. קבוצות מיעוט גדולות אחרות באיראן הם אזרים-איראנים המרוכזים בצפון המדינה, ו[[כורדים]]-אירנים הנמצאים בעיקר בצפון מערבה. כמו כן ישנם עוד קבוצות מיעוט קטנות רבות אחרות.
 
==היסטוריה עתיקה==
שורה 23:
האימפריה הפרסית הוא כינוי כללי לכל השושלות ששלטו באזור מהמאה ה-7 לפני הספירה עד לכיבוש האסלאמי במאה ה-7 לספירה. יש הכוללים בשם זה גם את התקופה המוסלמית, העות'מאנית, וכו' עד המאה ה-20.
 
האימפריה הפרסית הראשונה התגבשה תחת ה[[הממלכה האחמנית|אחמנים]] (559 לפנה"ס - 330 לפנה"ס). השושלת נוסדה על ידי [[כורש הגדול]], שאיחד [[שבט (מדעי החברה)|שבטים]] ו[[מלוכה|ממלכות]] קטנות על מנת ליצור ישות פוליטית אחת. בכיבושי [[אלכסנדר הגדול]] נכנסה תרבות הלניסטית לאזור. לאחר התקופה [[הלניזם|ההלניסטית]] (300 לפנה"ס - 250 לפנה"ס) שלטו [[האימפריה הפרתית|הפרתים]] (250 לפנה"ס – [[226]] לספירה). עם עליית השושלת ה[[האימפריה הסאסאנית|סאסאנית]] ([[226]] - [[651]]), שאנשיה היו ילידי המקום, שב האזור לידיהם של שושלות מקומיות לראשונה מאז השלטון האחמני.
 
==הכיבוש האסלאמי==
שורה 61:
כמה ערים סאמאניות נכבשו על ידי קבוצה טורקית אחרת, ה[[סלג'וקים]], שחיו מצפון לנהר האוקסוס (כיום, ה[[אמו דריה]]). מנהיגם, [[טוגריל בג]], לחם בע'זנווים בחוראסאן. הוא נע דרומה ואז מערבה, כשהוא כובש את הערים שבדרכו אך אינו הורס אותם. בשנת [[1055]] ה[[ח'ליפה]] של [[בגדאד]] העניק לטוגריל בג מתנות ואת תואר "מלך המזרח". תחת יורשיו, [[אלפ ארסלאן]] ו[[מלכ שאה]] (1072–1092), איראן נהנתה מתקופה של [[רנסאנס]] [[מדע]]י ו[[תרבות]]י, בעיקר הודות ל[[וזיר|ווזיר]] האיראני שלו, [[ניזאם אל-מולכ]]. שליטים אלה ייסדו [[מצפה כוכבים|מצפה]], שבו [[עומר כיאם]] עשה תצפיות רבות עבור [[לוח שנה]] חדש, והם בנו [[בית ספר|בתי ספר]] דתיים בכל הערים הגדולות. הם הביאו את [[אל-ע'זאלי]], אחד מה[[תאולוגיה|תאולוגים]] האסלאמיים הגדולים, ומלומדים חשובים אחרים, לבירה הסלג'וקית בבגדאד תמכו בהם ועודדו את עבודתם.
 
אך היה איום פנימי רציני על הסלג'וקים מ[[איסמאעיליה|האיסמאלים]], [[כת]] סודית שמפקדתה ישבה באלאמות, בין [[רשת (עיר)|רשת]] ל[[טהראן]]. הם שלטו באזור שלהם יותר מ-150 שנה ומפעם לפעם שלחו את חסידיהם להרוג נציגי ממשל חשובים על מנת לחזק את כוחם. המילה "assassins" (רוצחים), הגיעה מעיוות [[אירופה|אירופי]] של הכינוי שלהם ב[[סוריה]] — [[חשישיון|חשישיה]], שניתן להם בגלל האגדה שהם עישנו [[חשיש]] לפני שיצאו לפעולה.
 
==העת החדשה==
שורה 69:
לאחר הכובש [[נאדיר שאה]] ויורשיו, הגיעה [[שושלת זאנד]], שנוסדה בידי [[כרים ח'אן]] (1750–1794). לאחר מכן עלתה [[השושלת הקג'ארית]] לתקופה ארוכה (1795–1925) ולאחריה ה[[שושלת פהלווי|שושלת הפלווית]] (1925–1979).
 
ב[[המאה ה-17|מאה ה-17]] ארצות אירופאיות — [[פורטוגל]], [[בריטניה]], [[האימפריה הרוסית]] ו[[צרפת]] — כבר החלו לייסד היאחזויות קולוניאליות באזור. כתוצאה מכך איראן איבדה את שלטונה על רבים ממחוזותיה בחוזים עם [[האימפריה הרוסית]] – [[הסכם טורקמנצ'אי]], [[הסכם גוליסטן]], ואחרים.
 
==איראן המודרנית==
{{הפניה לערך מורחב|איראן המודרנית}}
היסטוריה של איראן המודרנית מתחילה עם ההתקוממות ה[[לאומנות|לאומנית]] כנגד השאה ב-[[1905]]. השאה לא הופל, אך ההתקוממות הביאה לכינון [[חוקה]] מוגבלת בשנת [[1906]]. חוקה זו שינתה את צורת הממשל במדינה ל[[מלוכה חוקתית]]. מושב ה[[פרלמנט]] (מג'ליס) הראשון כונס ב-[[7 באוקטובר]] [[1906]]. המעורבות באזור הייתה נושא לוויכוח בין [[בריטניה]] ל[[רוסיה]], ובשנת [[1907]] הן חתמו על הסכם ביניהן שחילק את האזור לתחומי השפעה. ב-[[1908]] התגלה [[נפט]] במדינה, דבר שהייתה לו השפעה רבה על עתידה.
 
במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]], הבריטים והרוסים ישבו במדינה אולם איראן נשארה נייטרלית. לאחר המלחמה ניסיונות בריטיים ליסד ארץ חסות והנסיגה הרוסית לאחר [[המהפכה הבולשביקית]] יצרו מציאות חדשה. בשנת [[1921]] הפיכה צבאית בראשותו של [[רזה חאן]] העלתה אותו לשלטון והוא הכריז על עצמו לימים כ[[שאה]] וייסד את [[שושלת פהלווי]] בשנת [[1925]]. במשך 16 שנות שלטון הפכה איראן למודרנית בעזרתם של הבריטים, והפוליטיקה שלה הפכה לחילונית יותר ויותר.
שורה 86:
==לקריאה נוספת==
* משה אהרונוב, מאיר ליטבק, '''איראן: מקיסרות פרסית למהפכה אסלאמית''', [[האוניברסיטה הפתוחה]], 2014.
==קישורים חיצוניים==
 
{{ויקישיתוף בשורה}}
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}