תרבות הוהוקם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 85:
 
===גרואי-קאסה גראנדה===
[[קובץ:Casa Grande under shelterNM-27527-1.jpg|שמאל|ממוזער|200px250px|הגג נבנה ב-1932 להגן על "הבית הגדול" או קאסהשער גראנדה,הכניסה במונומנטלמונומנט הלאומי חורבות קאסה גראנדה]]
בסך הכול מייצג אתר גרואי-קאסה גראנדה (Grewe-Casa Grande) את קהילת ההוהוקם הגדולה ביותר ששכנה בקטע האמצעי של עמק הנהר חילה. האתר שוכן בין שתי תעלות עיקריות (בצפון תעלת קאסה גראנדה, ובדרום תעלת קולידג'), וכולל כמה אתרים ארכאולוגיים נפרדים. אלו כוללים את קאסה גראנדה, גרואי, כפר פונדק ואקי (Vahki Inn Village) והורוואת (Horvath). אתרים אלו היו מיושבים בתקופה הפרה-קלאסית וקלאסית. כל אחד מאתרים אלו היה מורכב מ-2 עד 20 אזורי מגורים. בסך הכול השתרע האתר הארכאולוגי של גרואי-קאסה גראנדה על שטח של 3.6 קילומטרים רבועים, כשמרכזו בכביש מדינתי 87 ובסמיכות מצפון לעיר [[קולידיג' (אריזונה)|קולידיג']] (Coolidge) באריזונה.
 
רוב המבקרים נמשכים לבית הגדול בן ארבע הקומות השוכן בסמוך למרכז [[המונומנט הלאומי חורבות קאסה גראנדה]]. על פי המסורת בעל פה של בני הפימה נבנה מבנה מסיבי זה בטרם הגיעו למקום הסטואם אודהאם (Sto'am O'odham – "אנשי זאב הערבות"). לבנייה אחראי על פי מסורת זו דמות חשובה המכונה "סיאל טאו-יוטק סיוון" (Sial Teu-utak Sivan – "מנהיג ירוק הבוקר") או "צ'יף טורקיז". בשפת אודהאם קרויים הבית הגדול והחורבות הפרהיסטוריות שבסביבתו ביחד "סיוון ואקי" (''Sivan Vah'Ki'', שפירושו "בית נטוש" או "כפרו של המושל"). כפי שתיעד פרנק ראסל (Frank Russell) בתחילת המאה ה-20, מציינות כמה מסורות בעל פה של האודהאם שסיאל טאו-יוטק היה מנהיג חשוב של קהילת קאסה גראנדה, לפני גירוש ה"סובוקי אודהאם" (Suwu'Ki O'odham – "אנשי העיט"). ה[[מיסיונר]], האב [[אאוסביו קינו]] הגיע למרכז עמק הנהר חילה ב-1694 ומצא את המבנה הגדול של הקאסה גראנדה נטוש וכבר במצב של הזנחה והתפוררות. למרות מצבו הוא ומיסיונרים [[ישועים]] אחרים השתמשו בבית הגדול לערוך את תפילת ה[[מיסה]] משלהי המאה ה-17 ובמהלך המאה ה-18.
 
[[קובץ:Casa Grande under shelter.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הגג נבנה ב-1932 להגן על "הבית הגדול" או קאסה גראנדה, במונומנט הלאומי חורבות קאסה גראנדה]]
הארכאולוגיהארכאולוג האמריקני ממוצא שווייצרי, [[אדולף בנדלייה]] (Adolph Francis Alphonse Bandelier{{כ}}; 1914-1840) הכין את המפות הארכאולוגיות והתיאורים של האדריכלות של התקופה הקלאסית הראשונים של האתר המרכזי המכונה מתחם A של אתר קאסה גראנדה ב-1884. ג'סי וולטר פיוקס (Jesse Walter Fewkes) וקוסמוס מינדלף (Cosmos Mindeleff{{כ}}; 1938-1863) הכינו תיאורים נוספים של האתר. בין 1906 ו-1912 ערך פיוקס חפירות וייצוב של חלק מהאתר. ב-1927 חפר הרולד גלדווין (Harold Gladwin) חפירות ניסיון בכמה ערימות פסולת הן באתר קאסה גראנדה והן באתר גרואי. הוא גם הגדיר וחפר חלקים מסקטון 9:6, מתחם מוקף חומת טיט השוכן בקצה הקיצוני של אתר קאסה גראנדה, מזרחית לכביש מדינתי 87, סמוך לכניסה הנוכחית אל המונומנט. חפירות בקנה מידה גדול יחסית בוצעו בין 1930 ל-1931 בידי משלחת מוזיאון ון ברגן-לוס אנג'לס (Van Bergen-Los Angeles Museum) בניהולם של ארתור וודורד (Arthur Woodward) ואירווין היידן (Irwin Hayden). מיזם זה התרכז בחלקה בת 120 דונם באתר גרואי, ובמתחם F השוכן בתחומי הפינה הצפון-מזרחית של המונומנט הלאומי חורבות קאסה גראנדה. בסך הכול נחשפו במהלך מיזם זה 60 בתים חפורים, בורות רבים, 27 חדרים חפורים, חצר למשחקי כדור, 172 קברים ומאות אלפי חפצים.
 
חפירות נוספות בוצעו בפינה הדרום-מזרחית של המונומנט במשלחת של [[מנהלת העבודות הציבוריות]] (Civil Works Administration) בניהולו של ראסל הסטינגס (Russell Hastings) בשנים 1933 ו-1934. החפירה חשפה 15 בתים חפורים, שלושה בורות, 32 קברים וחלקים מארבעה תילי פסולת. שהוכיחו התיישבות גדולה בשלהי התקופה הפרי-קלאסית ותחילת התקופה הקלאסית בתחומי האזורי של המונומנט. עם זאת, החפירות הארכאולוגיות הגדולות והנרחבות ביותר בוצעו על ידי חברת נורתלנד ריסרץ' (.Northland Research Inc), מ-1995 עד 1997 על חלקה בגודל 53 דונם בתחומי האתרים קאסה גרנה, גרואי והורוואת במקביל לכבישים הבין מדינתיים 87 ו-287. על מיזם זה הופקד דאגלס קרייג (Douglass Craig) והוא זיהה וחפר 247 בתים חפורים, 24 חדרים חפורים, 886 בורות, 11 תעלות, חצר משחקי כדור וחלקים מארבעה מתחמים מוקפי חומת טיט, כמו גם 158 קברים ומעל ל-400,000 חפצים.
שורה 96 ⟵ 97:
בהתבסס על ממצאים מחפירות אלו ניתן לשחזר את ההיסטוריה של אתר גרואי-קאסה גראנדה לפחות במידה מה של דיוק. נראה שהקמת כפר חשוב זה הייתה קשורה לקבוצות של בתים חפורים שאורגנו סביב סדרה של כיכרות עגולות קטנות יחסית. הן מתוארכות למאה השישית ושכנו לאורך או צמוד למערכת תעלות קולידג'. בהגיע המאה השמינית התרחב כפריר מפוזר זה כמעט קילומטר דרומה והתפתח לכפר של ממש. בתקופה זו כללה ההתיישבות קבוצות נפרדות של בתים חפורים צפופים המקובצים סביב חצרות פנימיות פתוחות קטנות. בהמשך התוו מבנים אלו כיכר מרכזית גדולה. צמוד לכיכר הייתה חצר משחקי כדור בינונית, ובסך הכול היו קשורים לכפר כמה התיישבויות קטנות בסביבת הכפר.
 
[[קובץ:Casa Grande Big House Interior.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פנים הבית הגדול]]
במאה העשירית נוסדו לפחות שני כפרי משנה גדולים וכתריסר כפרירים חדשים מערבית ליישוב העיקרי. כאשר סנייקטאון ננטשה והיה המעבר מהתקופה הפרה-קלאסית לתקופה הקלאסית הפכה קהילת גרואי-קאסה גראנדה רבתי לאחד ממרכזי האוכלוסייה הגדולים והחשובים ביותר של ההוהוקם. בשיאו היו בתחומי כפר גרואי-קאסה גראנדה כ-100 תילי פסולת, כמה מאות בתים חפורים, וארבע או חמש חצרות משחקי כדור. בלא קשר לגודלה, מורכבותה וחשיבותה לאורך מרכז עמק הנהר חילה נראה כאילו לא זכתה התיישבות זו למעמד ממנו נהנתה סנייקטאון, בהיסטוריה של תרבות הוהוקם. במקביל לגידול בחלק המערבי של התיישבות זו הידרדרו חלקים גדולים בחציה המזרחי וננטשו. בהגיע שנת 1300 היה הכפר מורכב מכ-19 מתחמי מגורים מוקפי חומת טיט, כמה מקבצים של חדרים חפורים, תל שטוח, בית גדול וכמה תילי פסולת. באמצע המאה ה-14 נכלל מרבית הכפר בתחומי המונומנט הלאומי חורבות קאסה גראנדה של ימינו והחלה הידרדרות מהירה. סביב 1400 או 1450 ננטשה ההתיישבות כולה, למעט ישוב קטן הקשור לשלב פולוורון.