יוסף קפלן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אורח פורח (שיחה | תרומות)
מאין תקציר עריכה
שורה 1:
[[תמונהקובץ:Yosef Kaplan.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יוסף קפלן, ספטמבר 2008]]
'''יוסף קפלן''' (נולד ב-[[28 בינואר]] [[1944]]) הוא [[פרופסור אמריטוס]] בחוג ל[[היסטוריה של עם ישראל]] ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים]]. הוא מופקד על ה[[קתדרה (אקדמיה)|קתדרה]] לתולדות עם ישראל ע"ש ברנרד צ'ריק, חבר [[האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים]] והחל מאוגוסט 2013 מכהן כיושב ראש החטיבה למדעי הרוח באקדמיה. בשנים 2013-2009 כיהן כנשיא [[האיגוד העולמי למדעי היהדות]]. קפלן הוא חתן [[פרס ישראל]] בחקר ההיסטוריה של עם ישראל לשנת [[2013]].{{הערה|1=‫{{ynet||חתן פרס ישראל בחקר ההיסטוריה של עם ישראל הוא פרופ' יוסף קפלן|4334713|20 בינואר 2013|}}‬}}
 
שורה 57:
===היחס ליהודים וליהדות אצל סמואל הארטליפ ובני חוגו===
בשנת 1998 הוזמן קפלן להשתתף בסמינר חוקרים ב[[אוניברסיטת אוקספורד|אוקספורד]], שהתקיים בקולג' "אול סואולס", על היבטים שונים בפעילותו הציבורית של ההוגה ה[[פרוטסטנטים|פרוטסטנטי]] [[סמואל הארטליב]], מילינריסט שפעל בלונדון בימי המהפכה הפוריטנית. הארטליב הותיר אחריו ארכיון עשיר ביותר, הנמצא כיום באוניברסיטת שפילד שבאנגליה. קפלן הרצה בסמינר על היחס של הארטליב ובני חוגו ליהודים וליהדות. הארטליב היה מקורב למילינריסטים אחרים וביניהם [[קומניוס]], [[ג'ון דיורי]], [[פטר סראריוס]] ואחרים. מתוך צפייה לבואו של המשיח הנוצרי בשנית, שאמור היה להתרחש ב-[[1656]]-[[1655]], הם ביקשו לנקוט בשורה של צעדים כדי להכין את הנצרות לקראת העידן המשיחי. בין היתר הם ביקשו ללכד את השורות של הנצרות הפרוטסטנטית ולהכשיר את הלבבות של המאמינים הנוצרים על ידי פעילות חינוכית ענפה. פעילות זו כללה לא רק לימוד מעמיק של [[כתבי הקודש]], לחשיפת סודות ה[[גאולה]] המתממשת וקרבה, אלא גם חינוך מדעי מקיף, כדי שהמאמינים יוכלו לפענח גם את סוד ה[[בריאת העולם|בריאה]]. המילינריסטים הועידו מקום חשוב ביותר ליהודים בתהליך הגאולה. העם הנבחר משכבר אמור היה לקבל סוף סוף את בשורתו של [[ישו]] ולהתנצר, ובו בזמן לחזור למעמדו הבכיר הקדום. הארטליב, שלא ידע עברית ולא הכיר יהודים, גייס את תמיכתם של כמה ממקורביו וניסה לקדם שורה מפעלים להכשרת לבבות היהודים. כמה מן המקורבים האלה נעזרו ברבנים יהודים ספרדים, דוגמת [[מנשה בן ישראל]], שאמנם לא היו שותפים להשקפות של הארטליב אך ניסו להפיק תועלת מהיחס האוהד שגילה כלפי היהדות.
‏‏{{הערה|1=Yosef Kaplan, "Jews and Judaism in the Hartlib Circle", in Omnia in Eo, [Studia Rosenthaliana 38/39], pp. 186-215‏‏215}}
 
===מפעליו הנוכחיים===
שורה 109:
14. The Dutch Intersection. The Jews and the Netherlands in Modern History,Brill, Leiden 2008, 520pp.
</div>
15. (עורך) ביחד עם [[בנימין זאב קדר]] ויוסף הקר, '''ראשונים ואחרונים : מחקרים בתולדות ישראל מוגשים לאברהם גרוסמן''', ירושלים : מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, תש"ע 2010.
 
==קישורים חיצוניים==