תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 107:
:אני מקווה שמה שכתבתי יאפשר לך לפחות להכווין אותי לטובת הבנת הנושא והשאלה. בברכה. [[משתמש:Lirdon|‎Lirdon]] - [[שיחת משתמש:Lirdon|שיחה]] - [[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/להבות בשחקים|הצטרפו למלחמה האווירית]] 23:19, 7 באוגוסט 2016 (IDT)
היי Lirdon,
קודם כל אציין שמתשובתך עולה כי הבנת את שאלתי היטב. התשובה שלך ענתה על השאלה שלי באופן חלקי - העובדה שישנה מערכת נוספת בטיל (שלא הייתי מודע לקיומה) שנקראת מערכת הגברת יציבות שמיועדת לקזז את הפער באוריינטציות של הטיל לפני ואחרי התמרון (כלומר ליישר אותו על זווית התקפה אפס) אכן ענתה לי על השאלה לפחות באופן עקרוני; אני עדיין סקרן לדעת איך פונקציית כיוון הדחף (יחסית לציר הטיל) לפי הזמן נראית (שכן ברור שצריך לאזן ואז לקזז לסירוגין, וזאת באופן אופטימלי). אבל העובדה שיש מערכת ניהוג ומערכת הגברת יציבות נפרדת אין בכוחה לענות על השאלה שלי במקרה של, למשל, טיל נגד [[טיל בליסטי]] - ברכבי חלל וכדומה אני מניח שהתמרון שהרכב צריך לבצע ידוע ומחושב מראש (יהיה מורכב ככל שיהיה, עדיין הוא משתנה מעט מאוד בתלות בסביבה,ולכן אפשר לתכנת את המערכת מראש), אולם בטיל שמיועד למטרת יירוט מטרה הנמצאת הרחק מחוץ לאטמוספירה הטיל לא מתמרן באופן ידוע מראש, אלא שהוא צריך להגיב לתנועת טיל המטרה (שנקראת על פי ראש הביות) באופן מדויק ובזמן תגובה של מאית השנייה, ולכן נוצר מצב של תמרון רציף ולא מקוטע, ויוצא איפוא שמערכת הניהוג עדיין לא מסיימת את פעולתה כאשר מערכת הגברת היציבות צריכה להתערב, כך שהבעיה מסתבכת. מקווה שהבהרתי קצת יותר מה בדיוק קשה לי להבין. תודה. [[משתמש:עשו|עשו]] - [[שיחת משתמש:עשו|שיחה]] 21:38, 8 באוגוסט 2016 (IDT)
| |||